ניקח למשל את החרמון. לא מפעילים שם עשרות תותחי שלג כמו בעשרות אתרי סקי בחו"ל. לא מוסיפים מתקנים כמו רכבלים חדשים שמעפילים לגובה רב יותר. לא מספחים חלקים הרריים יותר (ומושלגים יותר). לא מקימים שם מסלול למזחלות. לא מקימים מסילת רכבת עד ההר (גם אם תהיה רכבת עתידית בגליל העליון בקו עכו-כרמיאל שיוארך עד קריית שמונה עם תחנות בראש פינה ואזור הר מירון, היא תסתיים בקריית שמונה ולא למרגלות החרמון) שתפחית את הפקקים בכבישים לטובת נסיעה ברכבת עד האתר. גם אם היו מבצעים הכל זה לא היה הופך את החרמון לאתר סקי אולימפי, אבל היה משפר את המצב ומאפשר הרבה יותר ימי סקי באתר מאשר איזה שבועיים בשנה.

גם בתחום היכלי הקרח יש הרבה אכזבות. המשטחים האולימפיים היחידים פועלים הרחק במטולה ואילת (בקניון!) ואילו היכלים נוספים שהובטחו באזורים מרכזיים יותר מוסמסו. אפילו היכל קטן יחסית שהובטח בחולון (ליד המשטח החצי אולימפי ששם) לא הוקם עדיין כמתוכנן. אז מה עוזר שיש ליגת הוקי קרח מקומית אם אין אולמות לאימונים ומשחקים ואם תחרויות החלקה על קרח מתקיימים על משטחים מוקטנים?