אהבתי מאוד את הכתבה.

אחד מגדולי הזמר העברי...

שי יקר,כל מילה ומילה בכתבה נכונה,מרגש ונכון ביותר,תודה מקרב לב

שמוליק, מזכיר לי ברגע הראשון טיפוס גס, שתיין, אלים, זמר מחוספס, ודוחה, שכתב אולי ארבעה שירים ראויים, זה הכל.

זה שחלק מהאנשים בוחרים לשכוח ולהפריד בין השניים לא אומר שכך צריך להיות.
אנשים רבים זוכרים לאייל גולן, אסי דיין וזוהר ארגוב את מעשיהם.

עם מה? עם בובה זהבה? והנביא יחזקאל?איזה רוק בדיוק הוא עשה?שמוליק קראוס יצר דברים יפים,רוק לא ממש היה שם.

היוצר והבמאי המצוין עדי הראל יצר סרט תיעודי נפלא ומרתק על חייו של שמוליק קראוס. ממליץ בחום לכולם ללכת ולראות.

שמוליק קראוס לא נשכח.
במוזיקה הוא עדין חי ובועט.
עשרות שירים השאיר לנו , שירים שהם נכס צאן ברזל.
מחלת נפש קשה, בתוספת לאישה בוגדנית הביטו אותו למקומות נמוכים.
זיכרו של שמוליק קראוס עמוק בתודעה.

ואת זכרונם לתהום הנשיה.. גם הכתבה מהסוג הזה סופה להשכח ולהתבטל, אם יש ולו מעט צדק בעולם, הזכרון והשכלה עושה צדק!

קראוס יוצר אדיר, אומן של מלודיות והרמוניות. דווקא יש סרט שליווה אותו בשנתיים האחרונות של חייו - מאחורי עיניים כחולות - שמביא את נקודת המבט האנושית. מומלץ בחום

יש לי שני דיסקים וכל שבוע מישהו שם אותם
לחגוג את העונג הזה
זוכרים משמיעים ומתענגים וכך יהיה

יש את הסרט הדוקומנטרי על קראוס מאחורי עיניים כחולות שעשה עדי הראל ומלווה את קראוס בשנותיו האחרונות ומספר את הסיפור שמעבר על האדם מעבר לתדמית המוכרת. מומלץ!

אם ככה מה אתה רוצה לומר, התעלמו מהתנהגותו האנטי חברתית של אדם והסתכלו על הדברים הטובים שהוא עשה או עושה בחייו. ועכשיו תחשוב על ביבי ושרה ותענה לעצמך, מה רוצים מהם לעזעזל. אז ביבי נהנתן, אבל אי אפשר לקחת מביבי את הצלת המדינה ממשבר כלכלי, ואת יכלותיו האדירות בתחום הפוליטי בינלאומי.

קשה להפריד את היוצר המוכשר מהמפלצת.