מה כ"כ אמיץ בזה? כאילו חסרים בארץ משפחות עם ארבעה ילדים. אומץ זה כשאדם לדוגמה לא רוצה להביא ילדים למרות שהוא יכול, הוא הולך נגד הזרם, כולם מרכלים עליו בסעודת שבת בערב, המשפחה, השכנים, הקולגות, מצקצקים כשמזכירים אותו ואומרים "מסכן" ולמרות הכל הוא בשלו. אומץ עאלק.

א קודם כל שתהנו כל ילד הוא עולם ומלואו עם אופי ותכונות משלו החכמה היא להנות מכל רגע
ב הילד הזה יקבל מה שאחיו הגדולים לא קיבלו -אחים גדולים שזה המון
ג זאת מתנה לאחים הגדולים אני כל פעם מתפלא מחדש לראות את ההתנהגות של הגדולים סביב הקטן זה מוצא מהם דברים מופלאים
אין- ילדים זה שמחה!!!

אם היו להם גם בנים וגם בנות - האם היו מנסים ילד רביעי?

ולעצם הפחדים: הם מוצדקים,

צריך ללמוד להיות פחות פרפקציוניסטים, פחות חוג או שעות גינה לא יזיקו אולי אפילו יועילו.

תני לביתך להשתעמם - זה טוב לפיתוח האישיות. וזאת מנסיון אישי של הרבה טעויות!

וראי זה פלא. הם לא היו במרתון חוגים ובילו בחצר הבית עם ילדי השכונה ואמא או שתיים תורניות ששמרו על הילדים. כולם גדלו לתפארת, התחנכו בבתי ספר, שרתו בצבא ופנו איש/ה לדרכו/ה בהצלחה רבה והקימו משפחות. הורים קשובים ואוהבים, הקניית דוגמה אישית לערכים, גירויים לימודיים בבית, בגן ובבית הספר - מספקים. מי קבע שככל שילד לומד ביותר חוגים הוא יותר מוצלח? ומה יקרה אם חוג אחד בשבוע - ואחרי שנה להחליף - עד שמוצאים את ההכי מתאים ומתגמל את הילד? ובנותייך הגדולות יהנו לסייע. מברכת אותך ובטוחה שתצליחי ותיהני. הקושי הגדול של הריון מסתיים ברגע שהעובר מחליק החוצה. ומשם - רק טוב. לי יש 2. שמחה בהם. הייתי שמחה ב-2-3 נוספים.