הבעייה היא בבתי הספר, שם בכלל לא מעודדים בנות לעשות ספורט. שיעורי הספורט לבנות ברוב בתי הספר הם סתם העברת זמן, גם לבנות שמעוניינות לעשות ספורט. הבת שלי, שחזרה לבית ספר אחרי שהות של שנה בארה"ב, ניסתה לעניין את המורים והתלמידות בארגון קבוצת כדורגל של בנות, אבל נתקלה בחוסר עניין מוחלט.

שלענפי ספורט נשיים בלי בגדי ים אין קהל.
זה לא מעניין.
בריצה שיא עולם של נשים לא מספיק להיכנס לחצי גמר.
בכדורסל אין הטבעות.
ביידוי פטיש הן לא מגיעות לחצי המרחק של גבר שלא מעפיל לעשרים הראשונים.
בקרוספיט הן לא מגיעות לתוצאות שיכניסו אותן למקצה הגברים.

להמשיך

גם בעולם 99% מהקבוצות המקצועניות לא מרוויחות אגורה. הסיבה היא בעיקר מנטלית, וקשורה בסוג האנשים, שמנהלים את הכדורגל בארץ. מעבר לזה לא קל למשוך בנות לספורט בכלל, ובטח לכדורגל. ילדה, שאוהבת ספורט תבחר בעשרה ענפי ספורט אחרים לפני שתחשוב בכלל על כדורגל. כדורסל, התעמלות מכשירים/אומנותית, ג'ודו, ריקודים סלוניים, באלט, שחיה ועוד.

התירוץ של מכבי חיפה שההיענות נמוכה מגוחך.
אני יודע על ילדות במכבי חדרה שמגיעות מאיזור נהריה, מעתלית, מחיפה והסביבה כיוון שלא מצעו מועדון בעיר.
לאחרונה קמו בקריות מועדוני כדורגל לילדות. אז בחיפה אי אפשר? חבל.

כמו שמחייבים מועדונים להחזיק מחלקת נוער בגילאים שונים, צריך לחייב להחזיק מחלקת ילדות.
באחוזים בודדים מתקציב הקבוצה אפשר להתחיל במהלך הזה.