סופר מעולה, הספר הקודם שלו, הביתה, היה אחד הטובים שקראתי.

היה הדוד של חמותי, הסיפור אמיתי לגמרי.
אשמח לרכוש ולקרא את הספר, בין היתר בשל כתיבתו המשובחת של אסף ענברי.

הספר הקודם שלו היה זוועתי.

על הקיבוץ של מודי בראון. יש לך כושר ביטוי מעולה משולב עם הומור טוב..

הצלקות הגדולות בפלדה ע"י בקבוק מולוטוב?
לכל מי שמבין, ולו קצת, ברור שזאת היא פגיעה של נשק אנטי-טנקי עם פגז "מטען חלול".
מה שהיה למגיני דגניה, בין היתר, היה מטול נ"ט פיאט - PIAT .
תפעל אותו אדם בשם שלמה אנשל.

הבטחה לספר מרתק ומעניין
בהחלט מתכוון לרכוש ולקרוא.
הספר "הביתה" נמצא במקום של כבוד על מדף הספרים אצלי. הציג בצורה אמיתי מנק' מבט שונה את התקופה,התנועה,האנשים והקיבוץ (אפיקים)
תודה

לכל קיבוץ יש את הטנק שלו כנראה

"מה שראתה החסידה" ואחריה "הביתה" הן יצירות מופת, שראויות להכנס לתכנית הלימודים בתיכון: ספרות כמו גם היסטוריה. הטנק הוא ספר ראוי לקודמיו בעלילתו ובלשונו. אסף, המשך.

סבתי ז"ל נהגה לאמר ש-"רק האמת זה מספיק טוב".
חבל שב-"הביתה" צריך היית, מר ענברי, לסלף ביוגרפיות של אנשים, ופה ושם לפגוע בכבודם ובשמם הטוב, "למען הסיפור".
גבי, בנו של "בוריה" פיגין מ-"הביתה".

אסף ענברי יודע לספר סיפור כמו שכל מקצוען יודע לבצע את מלאכתו ברמה הגבוהה ביותר. הספר כתוב באופן קולח מעורר הזדהות ועניין באופן בלתי פוסק.
הטענה שלי היא שכישרון כמו זה צריך להפגיז יותר ספרים, מאז החסידה חלפו מעל 20 שנה.

ברמה שטחית ומנותקת שמשפיעה לא לטובה על היכולת לכתוב דמויות, דבר שהוא כנראה ממילא חלש אצל הכותב הזה. כשהנושא היה הקיבוץ זה בכ"ז נושא קרוב לליבו שהועיל לדמויות אם כי לא מספיק.

אה שכחתי ... עשיתי גם מאות ימי מילואים . אבל למי איכפת ?

זה עתה סיימתי לקרוא בספר "הטנק"; אומר בפשטות - במקום שבו כמות המלל ב "ספרות" ימינו לא שווה את הנייר - כאן ניתן לומר ללא הגזמה: מדובר בספר ראוי. וזה נחשב הרבה.
את הפרקים האחרונים סיימתי לקרוא בפילבוקס בחולון - למרות שאני מתגורר בתל אביב.
וגם זה מסביר משהו...