וכאשר נכתב לו, בניסיונו 'לטפל' אף החמיר את המצב?
עכשיו בכלל אין אפשרות לפנות אליו שלא יזיק יותר.
לכל הורה שקורא את זה, סבבה כשהילד חוזר מרוצה ויש לו מפגשים חברתיים והוא מצליח, כל הורה שפוי רוצה שלילד שלו יהיה טוב - רק דע/י לך, קיים סיכוי גדול שהוא משתתף בחרם על ילד/ה אחר/ת באופן ישיר או עקיף. לפחות לבדוק ולהנחות שחשוב לא להשתתף בחרם.
אם הוא משתף על חרם כזה, יש מספר דרכים לפעול (מול הורים אחרים) בכדי שהם יעבירו לילדיהם.
צריך אבל לצאת מן המחשבה ש"תמיד יש ילד אחד לפחות שיסבול'. הילד הזה יכול להיות הילד האחר שלך או הנכד שלך. ברגע שהחברה מתרגלת לבריונות, אף אחד לא באמת חסין לעד.

אז אם נלמד את הילד שזה מקובל להתנהג באלימות זה רק אומר שאנחנו תומכים בשיטה.
עדיף להיות סבלניים, לעודד ולתמוך.

קודם כל לתת לילד עידוד וחום בלי שום קשר לחרם. ההורים לא מודעים לכך כמה ההתנהגות שלהם משפיעה על הילד המוחרם.

לא להגיד לילד שהוא וותרן ועושה דברים שמעודדים חרם, כי אז הוא מרגיש שזה קורה באשמתו. ומצד שני, לא לרחם עליו ולהגיד לו שהוא מסכן. לא להיכנס לפניקה ולכעסים. במקרים האלו הילד מרגיש שההורה מזדהה עם המתעללים והוא מעדיף לא לספר להם. לא לקחת אישית כי אז הילד מרגיש שהוא פוגע בהורים.

להיות כמה שיותר ענייניים. לראות בזה עוד בעיה, זהו לא הדבר היחידי שקורה לילד כי יש לו צדדים חיוביים אחרים. רצוי להעביר אותו לסביבה אחרת ואז הילד ירגיש שהוא לא אשם אלא הסביבה. בדרך כלל זה נכון. לפעמים עוזר ללמד את הילד איך להגן על עצמו פיזית, למרות שלפעמים זה הרבה יותר גרוע כי מלכתחילה הוא לא אלים מטבעו והוא מתנהג בצורה עוד יותר מגושמת, וכן אם זה עוזר, אפשר לדבר עם הורים ומורים.

מניסיון חרם או התעללות בילד יחד עם התנהגות מאשימה של ההורים היא ההרסנית ולוקח שנים רבות להתאושש ממנה אם בכלל.

לצוות ביה"ס במקרה הטוב זה לא מזיז את קצה הציפורן הקטנה, ובמקרה הפחות טוב - הם עושים יד אחת עם המחרימים והופכים אותם לגיבורי-על!

מעבר כיתה או בי"ס יכול להיות פיתרון, אבל להבהיר לילד שישדר חוזק וביטחון (ואני מדגישה - חוזק ולא אלימות!).

אם הוא ישדר חולשה - הסיפור יחזור על עצמו בכל מקום, גם בחייו הבוגרים!

נכנסתי לבית הספר בגיל חמש וחצי, עברתי שמונה שנות לימוד , כמעט ללא חברים. זה גרם לי להיות חסרת בטחון לכל אורך חיי. היום כבר יש יותר תשומת לב לילדים. אין ספק שיש קשר בין היחס של ההורים לילדיהם וכמה הם מוכנים להשקיע.

גדלו ילדים חזקים! שיפרקו את מנהיג החרם והכל יהיה בסדר. אומנויות לחימה מגיל צעיר מומלץ מאד. הרבה עבודה קשה אבל בונים ילד ילדה חזקים

יכירו ויטפלו! לא רק אלו שעוברים