שתיצור שתעשה שתברא . שלא תדע יותר מצער ויגון.

הייתי שם ..הייתי במצב הזה ..ליויתי את אישתי האהובה 11 חודשים החודש האחרון היה קשה מנשוא
בהוספיס ליראות אותה גוועת לנגד עיני פרח אהבתי
אהבת חיי ..אם 2 ילדיי והיא בת 39
וילדיי היו קטנים רכים ובעיקר שואלים ...איפה אמא
הזמן לא מרפא כלום ...עדיין בגעגועים בלתי פוסקים
למה שהיה ולא יהייה יותר
צר לי על האובדן שלכם
שלא דעו יותר צער מהו

ראובן היקר.
קשה לתאר את ההתרגשות שעוררו בי הכתבה והאמירות שלך על שושי והציטוטים מפיה.
הכרנו אותה מקרוב לפני כמה עשורים ולמרות שדרכינו נפרדו שושי נשארה ותישאר בליבנו לעד כאש הצנועה ושקטה אך מעוררת השראה בטוב ליבה ואישיותה.
מאור הפנים והחיוך הקבוע בהם קיבלה כל אדם ומכר חימם את הלב.
אהבנו אותה מאוד ונזכור תמיד את האשה האצילה שוש ז"ל.
ולך ראובן נחמה וכתף חמה ואוהבת על האובדן.
מי כמוך יודע לבטא צער וכאב באצילות ובכבוד בתיאור כל כך מרגש כולל הציטוטים מפיה.
יהודה ג.

כמה אצילות ויופי.

מי ייתן ותמצא נחמה

מרגש מאוד סוף סוף כתבה מעוררת השראה בים הזבל העיתונאי

דברי געגוע מעומק הלב..אהבת אמת

כתבה מרגשת מאד.
מאחלת נחמה גדולה לראובן, ובכלל לכל אלה שאיבדו אדם יקר.
שתמיד יהיו חייכם מלאים במשמעות.

אך מה שחשוב באמת הוא הדרך. הדרך שהוא עושה בחייו, האיתקה שלו, היא החשובה.
שים דגש במחשבותיך על החיים שלה ולא על מותה ונסה להתנחם בכך.
כולנו (ואני בתוכם) חוטאים בכך שאנו נותנים דגש על מותם של אהובינו ולעיתים ממוססים את חייו. חשוב על כך שהיו לה חיים מלאים, טובים, מלאי עניין. שהיא אהבה והיתה נאהבת.
ובסוף, ישאר רק הגעגוע...והוא מכרסם ואוכל כל חלקה טובה.

אדם יכולים לרקום ביניהם ושאבדו. ממש מקור להשראה..