בסוף היא הבינה שאני (האישה) בסדר ושאם היא רוצה לשמור על יחס טוב עם הבן חשוב שתתייחס אלי בכבוד. המצב השתפר מאז.

חמה קרה וכלה כבדה... אז חמימות וקלילות משני הצדדים, יהיה איזו שהו םיתרון אולי...

ולעשות את זה באופן ברור ללא כחל וסרק
ולהוסיף עוד משפט אם את תמשיכי להתערב כך ולא תשני את דרכך אני לא אבוא לבקר אותך עם הנכדים!!!!
תאמינו לי זה עוזר

של זו שאני הולך לישון איתה בלילה.
זו שבוכה עלי בלילה, מבינה ולא כועסת....

לא על דבר לעשות מלחמה,
לא על כל הערב של חמתך לגרום למריבות בין כולם
פשוט תבליגי.
לא קרה כלום.
הכלה צריכה להבין , כשהבן שלה יתחתן, גם היא תגונן עליו מאשתו.
זה דרכו של עולם.
ורצוי מאוד מאוד לשמוע את את הרב יגאל כהן מדבר על זוגיות
( לא קשור לדת בכלל)
בהצלחה.

ראשית לא בכל מצב אפשר לגשר.
1. אם בעל ואישה בחרו אחד בשני אז בהחלט בוחרים צד. במקרה הזה בודאי שהוא צריך להיות בצד של אישתו ולעצור את האמא מיד ולא לספוג ביקורת.
2. אם הוא לא מסכים עם אישתו, אין להם בסיס לנישואים בריאים ורצוי שיחזור לאמא שלו.
3. ישנם אנשים קשים שפשוט לא ישתנו בחיים. לאמא שמעבירה ביקורת בלי לחשוב פעמיים אין מקום בחיים של בני הזוג ובטח שזה לא טוב לילדים לראות איך היא מתנהגת אליהם.
4. לפעמים עדיף להיות מרוחקים או אפילו מנותקים. לגדל ילדים בעולם של קונפליקטים זה לא בריא בכלל. עדיף ללמד אותם להתרחק מאנשים שלא מכבדים אותם.
5. מסכנה שאם יש בסיס טוב לנישואים, עדיף להשקיע בזוגיות וגידול משפחה עם ערכים שבני הזוג בחרו מאשר לבזבז זמן עם אמא ביקורתית.

ה"עצות" כאן הן רק לגבר. אין שום עצה ובוודאי לא ביקורת (זה הרי אסור בתכלית האיסור) כלפי אחת הנשים. מבחינת הכותבת, הן תמשכנה בשלהן, אין להן אפילו שמץ של אחריות למתח. את כל העצות והאחריות למציאת פתרון, הכותבת מתכננת ומפנה אך ורק לגבר. אין עליהן.

שעזרתי לה לרדת במשקל קניתי לה ג'ינס יפה לטעמי והיא נראה באמת נפלא! חמי קצת מקנא ממערכת היחסים שלנו אבל נקווה שזה יעבור לו.ואם לא נסדר לו את אימא של גיסי.. love :)

יש בהחלט לקחת צד; הצד של האשה, אלא אם כן מדובר באם מתעללת ו/או מזניחה באופן מופגן.

קודם כל לא מתערבים לי בחיים, וגם אם לדעתכם אני עושה טעויות, אלה הטעויות שלי.
ההורים שלי יודעים טוב מאוד שגם אם הם חושבים משהו על אישתי, הם יכולים להגיד את זה רק לי, וגם את זה אני מסנן.
וכנ"ל אני מצפה מאישתי, לא רוצה לשמוע מילה מההורים שלה.
ואני יודע שלפעמים יש להם ביקורת עלי, אני לא מושלם, אבל כל עוד הביקורת שלהם לא מגיעה לאוזניים שלי זה לא מעניין אותי.
וצריך לשים לב להבדל בין ביקורת מקובלת לבין ניסיון להרעיל.
אם אני ארגיש שהם מרעילים את אישתי נגדי אני אמרר להם את החיים.

ממליץ לכולם לראות ולהראות את סנדרה שדה בסדרה המעולה "סברי מרנן"
אב טיפוס של האמא המעירה וגוערת,לכלותיה ותמיד יש לה מה להגיד לגנותן
ותמיד "מה כבר אמרתי"?
משודר בימי ששי וכל השבוע שידורים חוזרים בשעה 15
שווה להקליט (ערוץ 13)
חובה להראות לאמא, שתבין
.

אני לא אומרת חמותי אני אומרת כלבתי.

שצריך להצדיק משהו. הפסקתי לקרוא בזמן הזה.

סורי, אבל האייטם חוטא לאמת. מי שיוצא מבית הוריו ובונה בית עם אשת חייו, מוכרח לבחור צד. את הצד של אשתו.

אמא מייצגת את הבית הישן, ואילו האישה - את הבית החדש. את האישה אנחנו בוחרים, ואם לא נבחר בה שוב ושוב בכל יום מחדש - מוטב שלא נישאר נשואים לה.

בכללי, הגישה של האייטם פייסנית מדיי, ומניחה שהבעיה טמונה רק בזה שצריך "להזכיר" לאמא את היתרונות של כלתה. זו נאיביות. האמא לא אוהבת את כלתה, בעיקר בגלל מילוי המשבצת הייחודית שלה, בחיי הבן האהוב שלה.

ההתעלמות מכך נתפסת בעיניי כחלק ממגמה פמיניסטית עיוורת, ויש להיצר על כך.

הנסיון שלי עם חמותי רק מלמד אותי איך לא להתנהג בעתיד... האישה הזאת צבועה וגרמה להרבה סכסוכים ביני לבין בעלי... הבעלים חייבים באמת לתת לאישה שלהם מקום של כבוד ומעמד בפני החמות

אז עדיף לא לספר לו על הזוגיות שום דבר, ובאופן כללי להתרחק ממנו, עד שיצליח. כן, גם מאמא ואבא. וכמובן שאני לא מדבר על אם פה ושם מתפלקת קצת ביקורת שאתם יכולים להתעלם ממנה.
אנחנו רוצים (ויכולים לקבל!) בחיים שלנו אנשים (משפחה, חברים, בני זוג, חברים לעבודה) חיוביים, תומכים, שמכבדים את הבחירות שלנו גם כשהם לא מסכימים איתן, ואם ההורים לא מסוגלים לזה, האם זה שהם הורים שלנו אומר שעלינו להתפשר ולהסכים להשאיר בחיים שלנו אנרגיות שיפוטיות, ביקורתיות, שליליות?

מי שחושב שההורים כבר גדולים ואי אפשר לחנך אותם - כנראה לא ניסה את השילוב הנחוש של התרחקות, גבול ברור, הסברים סבלניים והרבה סבלנות ואופטימיות. ומי שניסה ונכשל, יכול עדיין לבחור את מידת הקרבה שמתאימה לו להורה, ואת המידה בה הוא משתף את ההורה בחייו, ואת המידה בה הוא מוכן להקשיב לביקורת.

מסתבר שאפשר לדבר על כל מה שמפריע לנו גם בלי ביקורת! קוראים לזה תקשורת מקרבת. חפשו בגוגל.

אמא שלי חולה שרופה על אשתי, לפעמים יותר ממני חח ואין לי שום בעיה עם זה. שידברו בניהן שיגיעו להחלטות ביחד תמיד משתפות אחת את השנייה. וצד שני עודה רושם שגם חמותי אוהבת אותי, אני ללא ספק אוהב אותה תמיד עוזרת מפנקת שם לעזרה.. מוזר לי הבתים שיש שנאה. וחבל..

גבר, נגיד לך איך להתנהג נכון

אישתך היא מצב קיים, בלתי ניתן לשינוי, במיוחד אם אתה אוהב אותה. גם אם מדובר בירושה גדולה מבטיח לך, שאמא תתרצה חיש מהר.