barouche dayan hemet.i love to read is article at time inmaarivvey special writer
yhii zichro barouch

ספריו נמצאים אצלי מאז נעורי ,וגם היום מעיין בהם. נהניתי מכל מילה. יהיה זכרו ברוך

הותרת את חותמך איש יקר. תודה לך
נוח על משכבך בשלום

הסדרה תמונות יפואיות פשוט יצירת מופת אוטנתית.

יהי זכרונו ברוך איזה אבדה עולם הולך ונעלם

כתוב בחן ובהומור

גיבור ישראל ששייך לדור שהקים את המדינה במקום להתעסק בפלפול של החוק הבינ"ל. במו ידיו כתב את ההיסטוריה של מדינת ישראל.

ברוך

בקיץ 1994 קיבלתי מחבר ילדות את הספר תמונות יפואיות. הספר נקרא כהרף עין אבל זכור לי בעיקר הסיפור " הפחד הוא המורה הטוב בעולם" . מסופר על חבורת פושעים שבורחת מפני המשטרה וכל אחד מהם מנסה להשתלב בסביבה בכדי שהמשטה לא תזהה אותם. זכור לי בעיקר שאחד הפושעים הצטרף ללהקה בזמן חתונה החזיק בידו סקסופון וברגע שנכנסו השוטרים למופע החל הפושע לנגן מרוב פחד, בצורה מושלמת, ומאז הפך לנגן גדול." כלומר, הפחד הוא המורה הטוב בעולם". כמובן שמהסיפורים של מנחם תלמי ז"ל אפשר היה להרגיש את הברבונייס מטוגן על השמן החם ואת הסלטים והלחם החם מדגדגים לך את חוש הריח הטעם והשמיעה זו-זמנית..פשוט לקרוא ספר לצחוק ללא הרף לקבל תיאבון בריא ובעיקר תובנות לחיים. מנחם תלמי ת.נ.צ.ב.ה.

מאו"ל (מנחם אוהב לאכול)

אין כמו תמונות יפואיות מצחיק מהנה ופשוט גאוני איך מנחם תלמי כתב ותאר את המציאות היפואית בשנות השבעים והשמונים היתה לי הזכות להתענג על יצירתו זו לצחוק ולשכוח מהעומס הכבד של סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב בשנים אילו תודה מנחם ויהי זכרך ברוך

תלמי אדם בנאדם קצין וגנטלמן ואיש עט מטטבי הכותבים שבנו דורות של סופרים עורכים ועיתונאים. מדר המדינה. כתב צבאי ממלחמות החיים ןמלחמות ישראל בעל עט רגישה צןחקת מצחיקה ואוהבת הע יק להמון קוראי מעריב הישן עונג שבועי מזוקק במוסף. כבר לא עושים מהחומר הזה.
עד לתקופה
אהן מאבניה של העיתונות הציונית בן הארץ. מצדיע לך הדום מתוח ובאהבת האדם. מילותיך ספריך מנציחים פרקים גדןלים מפוארים מחיי ישראל הידשה. תנחומי לגלינץה ולילדים. מרומך מנחם שמור בכותך המזרח של תולדות העיתונות הישראתית לעד.
נפרד בעבוד ובאהבה גדולה . רוני הדאר.

מצטערת לשמוע, מדובר בגיבור ספרות..

היה חותם בשם מאו״ל שפירושו : מנחם אוהב לאכול.

היה ואיננו. חבל. נותרו ספריו. כדאי למצוא ולקרוא ולהרגיש את אותה תקופה.

לפני חצי שנה קראתי שוב את תמונות יפואיות. הספר כתוב בצורה כל-כך אמיתית, צבעונית, ציורית ויפה.. אף אחד לא כותב כך היום. נוח על משכבך בשלום סופר גדול.

האשכנזי הכי נחמד שהיה בא אצלנו במדרכה של ג'מילי!
היה בא, מושך כיסא לשמוע שעות סיפורים יושבים על בירות אמסטל וברבוניה
תופסים בריזה מהים..וסיפורים בלי סוף.....
תודה לך ממני, סלומון הגדול, ומכל ג'מעת יפו כולה - שיצרת אותנו אחד אחד גברים גברים!
נוח בשלום, ותודה על השנים!

סופר ענק חכם מצחיק ורגיש. יהי זכרו ברוך

כל ג׳מעת יפו מרכינה את ראשה ואבלה.

תעלומת הצלחת המעופפת. ספר מקורי ומעולה.

שהתפרסם בתחילת שנות ה-60 בהמשכים בעיתון (כנראה "דבר לילדים")