כמו יאיר לפיד, קרת יודע להיות באמצע של האמצע. גם גרוטסקי וגם מרגש, גם שטוח וגם עמוק, גם מופרך וגם אותנטי. אבל הדי אן אי שלו בסיפור הזה הוא בדיוק זה של תחילת הדרך, צינורות וכו. קצת שמח שהוא עדיין הוא. השפה הרזה עדיין רזה. המשלב אותו משלב. קצת עצוב שלא זז.

נראה מתח טוב עם נגיעות קטנות של הומור. מקווה שלא רק הקטע הזה ככה ותישעים אחוז מהספר בסוף זה רומן צולע.

כרגיל, סיפור לטינאייג'רים מתחכמים וחסרי פרספקטיבה

פעם ראשונה שאני קורא משהו של אתגר קרת . חשבתי שאני אגנב , ארגיש צמרמורת ואחלק את חיי ללפני ואחרי , אבל כבר ב " השמש חנתה ... הרגשתי
טעם של סרדינים עם ריבה. הזהו אתגר שלראשו הונחו כתרים אין סוף ? למה בדיוק ?

שמאוד מתאמץ לדבר את "הדיבור הישראלי" - מגובה הברזלים בשכונה.
זה למה הוא אהוב מאוד. דוקא ההשוואה ללפיד מעניינת

קרת הוא אומן הסיפור הקצר. את זה אי אפשר לקחת לו.

אוכלוסיות ועדות בחברה הישראלית .

סיפור נהדר של אחד הסופרים הישראלים הענקיים בדורם. ישר כח קרת, אנחנו אוהבים, מעריכים ומוכירים את יצירותיך עד מאוד.

תודה , אתגר

שהרג את הגמד שהיה מסדר לו דייטים (בגלל שהוא חשב בטעות שהגמד היה הורס לו את הקשרים איתן). ובזמן שהוא הרג את הגמד, הגמד אמר לו: "מה אתה עושה? אני האיש שלך, אתה הורס הכל. והוא באמת הרס לעצמו.
סיפור עצוב. קראתי אותו כמה פעמים.

מומלץ ומאתגר. בייחוד הסיפור

אוהבים אותך, ואת הבניינים המתקלפים שלך עם המזגנים, את הג׳ינג׳יות השמנות העצובות שלך (כל שמן = עצוב???), את אלה שמתים כל הזמן בסיפורים שלך, או שרוצים למות, כל הזמן מישהו קצת מת, את הילדים העצובים עם המשפטים האלה שלהם שמכניסים לך בוקס בבטן, את המישהי הזו שתמיד חסרה, הלכה, עזבה, נסעה, מתה לתמיד...
את ההזיות, הפנטזיות, הצינורות, הדירות המוזנחות....
המשך לתת לנו כאלה מתנות קטנות. זה החיים.
ותודה.

ולעומת זאת, מפרסמים תגובות לאקונית, דביליות ועוד עם שגיאות כתיב!!!
תמיד תהיתי מי הדבילים שעומדים מאחורי עריכת הטוקבקים.

מי אתם, אנשים שנותנים במה לכל מיני טרולים סטייל קורפוס קלוסום, דיאטת יחיאל ספרא הסיוטית והצועד בחירטוטיו, ולא משתפים תגובות אומנותיות, אנליסטיות ומפרגנות שבונות שיח ודעה???

האם נגמלתם כבר מהטיטולים???

בושה של אתר ושל התנהלות.
בדק בית דחוף.
נמאסתם לגמרי.

הוא שמאלני.
לא רוצה לתמוך במי ששונא אותי

קרת הוא המקרה הכי בולט של סופר "מוערך" שלא בצדק! יש לו חרושת ענקית של יחסי ציבור, הוא בוודאי "כישרוני" בלה בלה בלה אבל מנייריסטי, מתחנף, כאילו "מגניב",העומק בסיפריו הוא די עומק מדומה, השימוש בלשון יומיומית נשמע כשהוא כתוב מאולץ מאוד, השילוב בין ריאליזם לפנטזיה גם הוא מאולץ ולא בא ממקום אמיתי-מעמיק. תהנו!!!