תגובות תלונה במשטרה: חשד להתעללות בפעוטון בגבעתיים

האמירה שכדי לפתוח דוכן פלאפל צריך רישיון וכדי לפתוח פעוטון אין צורך בשום אישור מקצועי, שכדי להיות פחח מריך לעבור קורסים ובחינות וכדי לטפל בילדים לא צריך כל הכשרה - האמירה הנוראית הזו נכונה!!!! חלק גדול מהמטפלות (בלשון מכובסת קוראים להן ״חינוכאיות״ או ״מחנכות״ וחושבים שכך פותרים את הבעיה) הינן נשים ללא כל הכשרה מתאימה, ההכשרה תוך כדי עבודה שהן מקבלות דלה מאד- ותנאי הסף הן מוכנות לעבודה קשה מאד ולמשכורת נמוכה מאד. פועל יוצא מכך הוא איכות הטיפול שמקבלים הילדים הקטנטנים בשנים החשובות ביותר ו קריטיות לחייהם, כשהם חסרי ישע וחסרי יכולת להתלונן ולדווח. הורים בוחרים גן על פי נוחות והתרשמות שיטחית - ואחר כך מעדיפים לא לשמוע, לא לראות, לא לדעת - לשמור על עצמם מזעזוע ולהריץ את הזמן ... רק כשילד/ה זועק לתוך האפרכסת של אמא/אבא באופן שלא ניתן להתעלם ממנו - ההורים מתעוררים. זה בדיוק מה שקרה (על פי המתואר בכתבה) בפעוטון בגבעתיים. איפה היו ההורים עד עתה? למה לא הקשיבו לבכי הילדים שלא נענה? למה לא באו במשך היום לראות מה קורה במקום שבו גדלים ילדיהם? אולי היו שמים לב לטון הדיבור של המטפלות אל הילדים? אולי היו שומעים משהו שהיה מעורר אצלם סימני שאלה? אולי היו שומעים את בכי מתמשך שלא נענה והיו חושבים פעמיים אם זהו המקום המתאים לילדם? שהם נשרטים נפשית? הרי לא סביר שהכל היה טוב ורגוע ומכיל ונעים - ויום אחד, לפתע פתאם, היכתה מטפלת וותיקה את אחד הילדים!?!? ואם אחת היכתה - איפה היו האחרות? למה לא דיווחו עליה מיד? ואם דיווחו - למה לא הושעתה מיד ולמה חא קראו בדחיפות להורי הילדה ודיווחו להם? ולמה לא כינסו מיד את כל ההורים ודיווחו גם להם מה היה ומה נעשה בתגובה? ואיפה ההדרכה? והפיקוח? הילדים בגיל הרך הפכו לעסק טוב: מחסן ילדים (אגב, זו היתה פעם ההגדרה ל״מעון״: מקום לאיחסון ילדים.), צוות מצומצם בשכר מינימאלי, מינימום (אם בכלל) הדרכה ופיקוח, חיסכון וצימצום בהוצאות, שכר לימוד גבוה. כל אלה - בשיתוף פעולה עם ״שתיקת הכבשים״ של ההורים (שאוהבים מאד את ילדם - אבל רוצים שקט תעשייתי) - הם מתכון לבית חרושת לכסף למפעילי הפעוטונים. והילדים? נו, באמת! מה זה חשוב? הם קטנים. הם צריכים רק חום ואהבה (???), המטפלת מחייכת לאמא בבקר, הם יגדלו מה שלא יהיה, הם בין כה וכה לא מבינים... עד שקורה אסון.