6. הטעות היתה, שהשמאל ניסה לעשות שלום. שלום מותר רק לימין לעשות
בפרט לחלק את ירושלים , |
בלי לחטוף כדור אח"כ, |
|
(16.06.18) |
רק בנט יכול. והוא יודע את זה, בגלל זה הוא ניסה להכניס את אוחנה השמאלני לבית היהודי שניה לפני הבחירות. כי בנט מבין, שירושלים היא האקזיט האולטימטיבי. אז רק בנט יכול בכלל לחלק את ירושלים. זאת בעוד רק לשמאל מותר לכסח, לגרש, לטבוח ובקיצור - לבצע פשעים מחרידים נגד האנושות.
זה נובע במידית מכך שהחיים בדמוקרטיה הינם תהליך אקראי, רצף אינסופי של ניסויים אקראיים, רובם בלתי תלויים סטטיסטית. בתהליך כזה, לפי חוק המספרים הגדולים ומשפט הגבול המרכזי, ההתפלגות השולטת גאוסית. מכאן נובע שהכוח השולט בדמוקרטיה אינו "רצון הבוחר" ואפילו לא כסף או סקס, אלא אך ורק המשיכה העזה, לכיוון המרכז של הפעמון הגאוסי.
במילים אחרות, אם אתה מנהיג ימני אז יגררו אותך, צורח ובועט, ישר לשולחן המו"מ בקמפ דיוויד וישימו לך את העט ביד שתחתום - ואם אתה מנהיג שמאלני אז יגררו אותך, מגמגם ומבועת, ישר לחמ"ל. ככה זה בדמוקרטיה. זה לא כאילו יש להם בכלל ברירה.
הצרה היא שלפעמים מנהיג בדמוקרטיה מנסה למשוך בכוח את מטוטלת הפעמון לצד שלו. זה אפשרי לתקופת זמן מוגבלת, אבל תמיד היא בסוף תעוף בחזרה לצד השני ותעשה "גונג". במילים אחרות, יקרה אסון. מנהיג שמאלני שמנסה לעשות שלום בכוח - עלול להיגמר ברצח פוליטי ובאינתיפאדה שניה. מנהיג ימני שינסה להילחם בכוח - עלול להיגמר חו"ח, בהתאבדות בבונקר.
|