הם מקלידים על מקלדת

התגובה הזו היא מאוד מטרידה. גם כשאני קראתי את הטור, הרגשתי שהכותבת בטח מגזימה ומקצינה, אבל אין ספק שהליבה של מה שהיא התכוונה להגיד היא נכונה וידועה לכולם. הן אני והן אחותי היינו באינספור מבדקים, מכונים, מכרזים ומעולם לא שמענו על מישהו שהתקבל בדרך זו למשרה בנציבות המדינה. התגובה הכביכול מקצועית ומבוססת שפרסם אריה גרינבלט, דובר נציבת המדינה מאוד מרשימה ותוקפנית, אבל בסופו של דבר זה לא משכנע אף אחד וחבל שאלו פני הדברים. צריך לדעת את מי להכיר ורק כך אפשר להכנס לאותן משרות תפורות היטב לצערי הרב

דובר יקר,
אני מניח שאתה עושה את עבודתך נאמנה. יחד עם זאת גם כתיבה רהוטה אינה יכולה לכסות על מחדלים רבים ו"תפירת" מכרזים אין ספור במסגרת שירות המדינה. אלו נעשים רחוק מעין הציבור ובצורה שאינה שקופה כמובן לנציבות, למועמדים השונים וכמובן לשאר אזרחי המדינה. יחד עם זאת הדברים נכתבים על סמך מידע פנימי ומהימן!!! של אנשים העובדים גם בימים אלו במשרדי הממשלה.
נכון הוא שמרכזי המיון עורכים סינון ראשוני אך הקבלה לתפקיד מותנית בועדת קבלה שהרכבה גמיש ומותאם "לצרכים" ופעמים רבות המועמד \ת מסומנים מראש. נציג נציבות שירות המדינה אמנם מצטרף לועדה הבוחרת את הזוכה, שבה נמצאים גם נציגי המשרד הממשלתי ולעיתים נציג משרד נוסף, אך מי שמוביל את הועדה הם נציגי המשרד שמפרסם את המכרז והם אלו ששולטים בפועל על המועמד\ ת הנבחר והמועדף.

העובדה שמועמדים גם עם מוכשרים והתאמה מירבית ניגשים למכרזים על כל המשתמע מכך ( זמן , כסף , נסיעות וכד' ) כאשר מראש אין להם כל סיכוי לזכות בתפקיד היא הרבה יותר ממקוממת ואם להיות עדין היא מחייבת בדיקת עומק של כל הנוגעים בדבר.

קודם כל - היום עקרונית *אי אפשר* באמת להתקבל למשרה ממשלתית בדרג ביניים. המשרות היחידות שיש בכלל סיכוי להתקבל בהם הם לרוב משרות התחלתיות ביותר עם שכר שאי אפשר לסגור איתו את החודש שמתאימות בעיקר לבני 20 וקצת שממש בתחילת דרכם ולא לאף אחד אחר. כלומר, עם עבדת 10 שנים בשוק החופשי וצברת נסיון וידע - זה לא רלוונטי למדינה. זה לא מספיק כדי להתקבל למשרה בכירה, אתה לא יכול לאפשר לעצמך לעבוד במשרה התחלתית, והמשרות ביניים מאויישות כמעט בלעדית על ידי מועמדי פנים.

דבר שני, יש פער ענק בין הדרישות ל*אותו תפקיד* ממשלתי כשמדובר על מועמד פנים לעומת מועמד חוץ (למשל: השכלה תיכונית עם 2 שנות נסיון לעומת תואר שני עם 5 שנות נסיון, תעודה בהנהלת חשבונות לעומת תעודת רואה חשבון ועוד ועוד).

גם, חלק מהמכרזים נראים *עוד בשלב המכרז* לפי הדרישות שמופיעות בהם כאילו נתפרו במיוחד עבור מועמד מסויים, שלא לדבר על שלב הראיונות שבו הרבה פעמים ברור שמדובר בהצגה ושהמועמד האמיתי כבר נבחר וידוע לכל המראיינים אבל צריך לעשות את הפרוצדורה בשביל מראית העין של ניהול תקין. בנוסף, חלק לא קטן מהמראיינות במכוני מיון אכן לא יודעות כלום מהחיים שלהם ברמה מטרידה כמו שנכתב קודם לכן, והתוצאה הרבה פעמים נקבעת לפי איך איך שאת/ה בא בעין למראיינות באותו היום. מנסיון.

שלא לדבר על כך שאורך פרוצדורת מכרז סטנדרטי יכולה להגיע בשקט לשנה פלוס ואף יותר. איזה בן אדם נורמלי שמחפש עבודה יכול להמתין תקופה ממושכת כזאת!?? אה נכון, המועמד שכבר יודע מראש שהתפקיד מיועד עבורו ושלרוב כבר נמצא בתוך המערכת...

זה מכור, תפור ורקוב והכל תחת מסווה של "מקצועיות" כשבפועל לא היה יכול להיות דבר רחוק מזה!

במבחנים יש נציג המשרד שגם מכוון .יש הבדלים בתוצאות בים מכונים ואכן הפסיכולוגים ללא ניסיון וצעירים . בזיון. מקווה שתלונות נוספות ימחישו