על האחים צפריר ושחר מנקודת מבטו של האח הקטן

תודה ד"ר בלאנדר על כתבה מאלפת.

תשאלו את סופר נני

כי הם לוקחים נתח בירושה

מסופרת מנקודת ראותם של אחות ואח

יש ספר שנקרא אחחחח איזה אח המגולל יחסים בין אחים מהרגע שנולד אח עד שגדל ונהיים חברים. ספר מדהים וחובה לכל מי שרוצה ספר אמיתי וכנה.

אחד הספרים הנקראים ביותר בביתנו לפני השינה.. ספר מקסים שמדבר על היחסים המורכבים בין אחים מנקודת המבט של הילד הבכור

תת רמה ביחס למגוון ואיכות ספרות הילדים באנגלית, צרפתית ואפילו רוסית.

זה רוב ספרות הילדים בעברית.
גם ילדים במוזיקה זה נדיר. ואם יש איזה שיר אז הוא די לא קשור: ״היה לאאאאילן״ של מוקי, שיר מפוספס אבל לפחות מדבר על ילד.. כל השאר זה מה היא אמרה לי ומה הוא עשה לי..

וזאת משתי סיבות:
א. שלוש עד ארבע שעות ביום הוקדשו לתא המשפחתי, בלי סידורים (הורים), ובלי שיעורי-בית ומשחקים עם חברים בני אותה שכבת הגיל (ילדים).
ב. דוקא משום שהזמן היומי עם המשפחה היה מועט כל-כך, התיחסנו אליו בחרדת-קודש ומיצינו כל דקה ממנו, כלומר מהקשר בין האחים והההורים.

בקיצור, לכתבת אין מושג ירוק.

אינם באים לספר סיפורים ארוכים על מערכות יחסים אלא לפתוח ולפתח את הרצון של ילדים להתחבר ולא להישאר בבית לבד ולהיות עם פחד מאנשים זרים.


למדינה צעירה מוקפת ומושפעת ממערב וממדינות ערב סופריינו עשו עבודה מצויינת !!!

גס ואלים.

ויתורים, שמיעה בקול ההורים, לקיחת אחריות על מעשים ועל אחים קטנים.
מי שנפשו חפצה בספרות טובה ומחנכת לקטנים שיבלה בספרי הילדים החרדים

אבל הרי יש ספרים כמו השפה המיוחדת של אורי. ואז הכותבת הזכירה אותו בסוף, כספר ייחודי.
משום מה את ספרי הילדים של גרוסמן תמיד אהבתי יותר מספריו למבוגרים. והספר על אורי מקסים.

והם קובעים את הטון בארץ במאה האחרונה

ספר נהדר.