כאב לילד סוכרתי אני מבין ומזדהה עם כל מילה שכתבת.
אף אחד (גם כהורים) לא באמת מצליח להבין איזה גיבורים הילדים האלה.
איזה התמודדיות הם עוברים ביום יום, מול החברה ומול עצמם, נפשית ופיסית.
הטיפול הפיסי הבלתי נגמר, גם שאתה עייף, כואב וסתם כי לא בא לך כבר.

כל הכבוד ילדים ,אנחנו גאים בכם!
הלוואי שתזכו להירפא בהקדם, הטכנולוגיה מתקדמת וניתן לשמור על אופטימיות.

אתה עשית לקידום מציאת מרפא חוץ מלקשקש בוינט?

שלום אני "מתוק" מגיל 4, כבר 57 שנים.
סוכרת סוג 1 (נדירה בהרבה מסוג 2 של מבוגרים) משמעותה דרך חיים של לקיחת אחריות עצומה על עצמך, להיות אחראי על התזונה הפעילות ולקיחת אינסולין. סכרת זו דרך חיים שניתן לחיות בה אורך חיים איכותי לאורך זמן בתנאי שכל הזמן תבקר את עצמך באחריות.
אמצעי הטיפול שודרגו בקפיצות ענקיות לאורך השנים אך ריפוי לא נראה באופק. אני די חושב שחברות שהמניע שלהן כסף פשוט מרוויחות הון משיווק תרופות וציוד רפואי ואינן מעוניינות לרפא את המחלה. (כמו מחלות אחרות).
אני בעל משפחה, ילדים, נכדים שחי חיים רגילים ואיכותיים, עם הסכרת.
אני לא סובל מסכרת, היא סובלת ממני. אני חי עם הסכרת כחלק בלתי נפרד ולא נורא ממני.
רק בריאות

כך שבאמת צריך להתייחס אליה כך , בין אם זה 1 או 2, בסופו של יום הסכרת כבר חלק מאיתנו...אפשר להרגיש באמת בנוח עם זה, זה כבר לא נחשב נדיר...מה שגורם לחולה באמת להרגיש בנוח שהכל בסדר ושיהיה בסדר. שמרי על החיוך , ותהני מהחיים הללו, בסופו של יום זכית להנות מהם עם טיפה הפרעה ברקע אבל בעלת שליטה ברוך השם.