במיוחד אולפני דיסני ודומיהם. המקארתיזם לא הסתיים עם הסתלקותו של מקארת'י...טראמפ מנסה לחדש את רוחו של מקארת'י בכל מיני צורות...

מתוארת אישה שיכולה להיות הרבה דברים אך לא מטפלת. וזה "מניפסט פמיניסטי"? עוד מעט גם המטפלת המתעללת בגן תיקרא "פמיניסטית". זה עיוות מוחלט של המושג.

וולט דיסני לקח את הסרט לכיוון אחר ולכל אורך ההפקה גב' טרוורס התנגדה ולא היתה מוכנה לשחרר את הזכויות עד שדיסני שכנע אותה...

הקולנועית יצירת מופת פאר .

ניתן לכם את מבוקשכם במיטה ונהנה ונתפנק על המתנות שניקנה זה לזו

ומפנקת בדרכה, לא בגלל נדנודי הילדים.

נכתב ברוח התקופה. אז היה כבוד לנני. היא היתה כמו אלוהים. היום המצב הפוך. הילדים הם האלוהים.

אידבידאוליזם? אולי. נרקיסיזם? בטח. האם בסרט פמניסטית וזה לא מוצג באור הכי חיובי - המרדף שלה לשוויון זכויות מוצג כגחמה שבעלה לא מתייחס עליה ברצינות ועיקר התוצאה זה שהילדים והבעל "מוזנחים". מתייחסים אליה באותה גיחוך כמו אל הגנרל שיורה בתותח מהגג.

שאולפני דיסני טבלו בסכרין
הבעייה היא שדורות של ילדים התחנכו על גרסתו של דיסני ושיריה של גולי אנדרוס
המקור,אנו נוכחים לדעת,הרבה פחות חיובי, הרבה פחות אוןבה ילדים
והרבה יותר אגואיסטי

מזל שקראתי את הכתבה בעיתון שבו לא היה לכותרת המטופשת הזו זכר. ynet, לכלכתם.

מה קשורה המודעה לביקורת ספרותית על מרי פופינס?? נשבעת שבהתחלה חשבתי שמדובר בביקורת על החברה שמספקת שירותי מטפלות...

שתציב גבולות ברורים אך גם תרחיב אופקים. בזה אין הבדל בין הסרט לספר.

גם ענת עינהר נפלה בפח שטומנת פ. לינדון טרווס לקוראיה הצעירים והמבוגרים. עינהר רואה מהרהורי לבה, בוחנת את הספר בעיניה הפרטיות (של עינהר) והעכשוויות - ואין לראייה הזאת ולא כלום עם מה שטרוורס כתבה או התכוונה לכתוב. טרווס היתה אישה בודדה, שסיפור הידלות שלה קשה ומורכב, כולל אהבה עזה לאביה שהיה אלכוהוליסט ולא התמיד בעבודתו בבנק. תמונת מותו והיעדרו ליוותה את טרוורס כל חייה. היא נאבקה בוולט דיסני ככל יכולתה כדי לשמר את רוח הספר שלה, העצוב, ולא להפוך אותו ל"לולי-פופ" שהוא. לא ברור לי אם ענת עינהר קראה את הספר או ראתה את מרי פופינס ואם הבלילה הזאת שהיא הביקורת שלה היא שעטנז של שני המדיומים. כך או כך, אני מציעה לה לקרוא את הספר שוב. אין בו פמיניזם מהסוג שעינהר מציעה ואין בו שום דבר מרוח הדברים שעליהם היא כותבת בביקורתה. פספוס מוחלט!

רק הרהורי לבה של ה'מבקרת'.

הסרט לא מציג אותה כחייכנית ומתוקה. היא זועפת לעיתים קרובות, גם על הילדים וגם על הסביבה, לא תמיד נחמדה, לא תמיד עם סבלנות, אומנת בריטית קלאסית אם תשאלו אותי.
נכון, היא קצת יפה יותר ולחייה אדומות והיא שרה מאוד יפה, אבל מי שמתרכז בדמות, רואה שהיא לא כזו מושלמת ומקסימה.