אם יש צורך להתפשר במידה מסוימת במדיניות החוץ שלנו בשביל יחסים עם מדינות ערב אז זה לא שווה.

חוץ מזה, יחסים אמיתיים זה עניין תרבותי. הם שונאים אותנו בדם כמו כל המוסלמים והערבים.

בכל טיסה יומית מבחריין לעמאן חצי מהנוסעים הם ישראלים שטסים למזרח ועושים קונקשיין בבחריין.
עשרות אלפי ישאלים עוברים מדי שנה בבחריין בדרכם למזרח הרחוק.

בל נשלה את עצמנו, יש תהום עם עומק אין סופי בין התרבויות והדתות בין אם זה סונים או שיעים. ואם כמה מנהיגים, התבטאו נגד החיזבאללה, כדי לשמור על השלטון הסוני,אין זה אומר שמסמפטים אותנו.ראינו איזו טעות הייתה עם קשרים צבאיים עם תורכיה מלפני עשרים שנה, כיום מסרו מידע טכני לחמאס ואולי זה הגיע לאיראן על מערכות נשק מתקדמות.
בל נעשה את הטעות שוב

לרוב מוחלט של התושבים שדיברתי איתם אין שום בעיה עם ישראל, ואפילו להפך.
הבחרנים מאוד נחמדים. בניגוד לדובאי ששם יש המון תיירים מערביים, במנאמה לא רואים הרבה תיירים. אולי בגלל זה הם פותחים בשיחה עם כל תייר שהם רואים שמסתובב שם בשווקים.
בהתחלה רק רמזתי שביקרתי בישראל או שיש לי חברים ישראלים, וכשראיתי את התגובות האוהדות שלהם (we don't have any problem with israel) אמרתי גם שאני ישראלי ויהודי. לא היתה עם זה בעיה אפילו פעם אחת.
מנאמה הבירה היא מצד אחד עיר מודרנית עם קניוני ענק (למשל סיף מול) מספר לא רב של גורדי שחקים מדהימים (המרכז הפיננסי, מלון ארבע העונות ואחרים) ומצד שני שווקים עתיקים (למשל השוק שמאחורי באב אל בחריין) והרבה מקומות שנראים לא מפותחים מספיק. ממש רואים שזאת מדינה שהיתה פעם עשירה מאוד, אבל הכסף (הנפט) פשוט נגמר.
בחריין מאוד מתירנית יחסית לשכונתיה. אלכוהול מוגש חופשי במסעדות ובבארים שבבתי המלון. תיירות יכולות ללכת בלבוש קצר, נשים מקומיות נוהגות (גם לבד במכונית).
אני לא רואה באמת שום סיבה שיחסי ישראל - בחריין שהיום מתנהלים מתחת לפני השטח, יהפכו גלוים ושגרירויות הדדיות ייפתחו.

0.6 אחוז מתוך 1400000 תושבים.

יתכן?

חברים של אף מדינה ערבית אחרת. העם הערבי הינו ברברי ופרימיטיבי; 50% ממנו (הנשים) משולים לעבדים מוחלטים ועצם ההשלמה עם העם הערבי כמוהו כהשלמה עם דרך ואורחות חייו, עם שאיפותיו, עם מה שהוא תופס כטוב או כרע. השלמה כזו משמעותה איבוד מוחלט של אמות מידה , בבחינת "המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר רחמנים". דוגמא להשלמה שכזו אנו רואים בפועלן של הפמיניסטיות הפלשטינישטיות בישראל, הזועקות כנגד שר לשעבר שהורשע במעשה מגונה ומעונין להיות מרצה באוניברסית ת"א, אבל לא מעיזות לצאת בקריאה נגד הדרה של הנשים הערביות כולן, 100 מליון מהן, ואונס של לפחות 10% מהן, המתבצע בחברה הערבית.

אני מאחל לאומה הערבית כל טוב, אבל חושב שעל מנת לכונן פה מדינה יהודית בסגנון אירופאי, עלינו לקדש את החינוך, את הסולידריות, את הסוציאליזם, את הטוב- כל מה שהעמים הערביים מתנגדים לו. ומכאן יוצא שכדאי לשמור על ריחוק מהערבים, ובטח ובטח שלא להתחבר איתם.

ושוב- הכל תוך כיבוד מלא של הערבים; אין להתעלל בהם או להציק להם או לבזות אותם, ניתן אף להגיש להם סיוע הומניטרי במקרה של אסון טבע למשל, אבל חברות?- זה לא. תוקם גדר בינינו, אנחנו כאן והם שם; בלי מגע ובלי שום יחסים.