אהרון אפלפלד. יורם קניוק .ס .יזהר. יהושע קנז .משה שמיר. אהרון ואייל מגד וכו' וכו' וכו'

האהבה שלהם מרגשת והחום שעוד שורר ביניהם
מחכה לקרוא

הוא נפצע כשהגן בגופו על מוטה גור.אגב, הוא לא איש שמאל אלא מחזיק בעמדות ימניות מתונות. מי שהתנפל עליו כאן צריך לבקש סליחה ומחילה.

הסופר הכי טןב בעיני. קראתי בהנאה רבה את סיפרו מולכו. ואת כול הספרים שלו. הוא ראוי ביותר לקבל פרס נובל. בריאות טובה לך ואושר איש יקר וטוב.

בשונה מכל הציונים המשעמים אתה אכן חושב מחוץ לקופסה. ועל כך, למרות שאני אוהד בית"ר ירושלים - קבל חזק ואמץ!

זכור לי א"ב יהושוע מחג פסח לפני כ 21 שנה . אני וחברתי דאז הלכנו לאכול במסעדת "לויקו מושיקו" שכבר אינה קיימת...שהיתה בצומת גלילות בתחנת הדלק . ישבנו והזמנו מהתפריט ...כשלפתע נכנסו אב יהושוע ואשתו , ישבו שולחן לידנו . לפני שהגישו להם את התפריט המלצרית נגשה אליו עם תשבץ מהעתון ובקשה ממנו עזרה בפתרון הגדרות קשות... , הוא הביט בה ובחיוך מבוייש פתר לה מספר הגדרות . זה היה מרגש וישאר בזכרוני לעד איך למרות פרסומו הרב כסופר לא התנגד ושיתף פעולה.

שלמלאו להם 75, אם זה לא במקרה מאמר רפואי!
פשוט לא עושים דבר כזה.

אני נזכר שלפני כ 55 שנים הלכתי להרצאה של אב בבית ברנר בתל אביב. היינו שם קובץ קוראים שנדהמו אחרי קריאת ספרו הראשון מות הזקן. שאלתי את אב איזו שאלה רציונלית שאינני זוכר מה היתה. אבל אני זוכר את תשובתו: אינני מבין את שאלתך. הבנתי אז מה זה להיות סופר. נזכרתי למקרא הקטע בו הוא מתרגז שאומרים לו שסיפוריו הקצרים הראשונים הם הכי טובים שכתב. זה כמו להגיד לדה וינצ’י שאיזה רשום מוקדם טוב יותר מהמונה ליסה. אבל זה מה שקוראים נאמנים חושבים אז למה להתווכח. אני סוכר ברור את הרגשות העזים שמות הזקן פחים בי. ההתרגשות הכי גדולה כח כמו כולם הרגשתי שגיליתי סופר דגול לפני ש אב נהיה מפורסם אני מחכה לקרא את ספרו החדש לפני האלהיזמר באופק. אנא המשיך לכתוב עד הסוף כי אנחנו מבטיחים לקרא אותך עד הסוף.

כל משפט - פנינה לשונית.תאורים חדים ומלאי דמיון. כל ספר , שעות קריאה שהן תענוג צרוף.

התמזל מזלי שבתיכון בירושלים הוא בא ללמד אותנו את ״המאהב״.

ובכל זאת גרם להרמת גבות כאשר התגורר במושבה הגרמנית וחלק דירה עם ג'אנט.

אדם נפלא. כשרוני. ציוני אמיתי. אוהב האדם. רק ללמוד ממנו ומספריו.

מראיין עם אבחנות דקות עמוקות ומדוייקות.

גיליתי את כישרון הכתיבה של א.ב בגיל מאוד מאוחר . יהושע הוא הגורם לי לקרוא ספרים .ולכן שמתי לעצמי מטרה לקרוא את כל ספריו ואני כבר בספר השישי מתוך ה 12 .אני גאה להיות אחד מקוראיו. מפסיד מי שלא קורא ועוד יותר מפסיד מי שמשמיץ סופר כזה דגול. שלום לכולם.

מאוד מרגש ועצוב.

היה עצוב לי לקרוא את הכתבה. אהבתי מאוד את הספר החדש של יהושוע "המנהרה". כמו בכל ספריו ,ובספר זה יותר מקודמיו, יהושוע מספר סיפור ריאלי ממשי. הפעם הדמות הראשית היא גבר בגיל השלישי, הגיל המכונה אצל אריקסון "הבגרות המאוחרת". כמו במרבית ספריו הקודמים , ובספר זה יותר מקודמיו, כמעט כל מרכיב של הסיפור הריאלי קופץ לרמה מטאפורית סימבולית. בזכות האיכות המעולה של הלשון, מצליח יהושוע להביא את הקורא הקשוב להיות שותף מלא ביצירת הרמה המטאפורית. למרות העובדה, שהסיפור הריאלי מעוגן כאן במדינת ישראל ועכשיו, הרמה המטאפורית, המפוענחת על ידי הקורא הקשוב, מקפיצה אותו מעבר לזמן ולמקום. יישר כוח, לך, א. ב. יהושוע.!!! בהערכה רבה ובהוקרה ד"ר יפה עמנואל בנימיני

תוך כדי קריאת הספר...התפעלות אחת גדולה!!! כל כך הרבה סיבות להתפעל.

אהבתי את הספר . מרתק ,מלאכת מחשבת.
תודה לסופר שניתנה לי הזכות לקרוא ספר כל כך מרתק ומשובח.

א.ב. יהושע דיבר עליו היום וסיפר שהוא היה ההשראה לדמות בספר "המנהרה".