כיכר סתתים
/ איילת בן-יוסף
בספר של מאיר שלו "בביתו במדבר" יש סנדוויץ אחד מפואר שמלווה את הסיפור כולו, מדובר בארוחה של אברהם הסתת ובסנדוויץ המורכב מכיכר לחם שלמה שבתוכה מתחבאים המון דברים טובים. אברהם יושב על הלחם הזה מהבוקר עד ארוחת הצהריים . מאז שקראתי את הספר הזה, כבר לפני כמה שנים טובות, הסנדוויץ לא עוזב אתי, מדי פעם אני מכינה אותו ונתקפת געגועים לתקופה שבכלל לא הכרתי. לא בדיוק, אבל כמעט כמו בספר.
 |
|
חומרים (4 מנות)
|
|
1 כיכר לחם אחיד |
|
250 גרם גבינה בולגרית (חבילה) |
|
2 עגבניות בשלות, פרוסות |
|
1 בצל אדום פרוס לטבעות |
|
1 צרור עלי רוקט |
|
חופן זיתים קצוצים |
|
3 כפות שמן זית |
|
3 כפות חומץ בלסמי |
|
מלח ופלפל |
| אופן ההכנה |
- חותכים את ה"נשיקה" של הלחם ושומרים בצד, בעזרת היד מרוקנים את התוך הרך של הלחם ושומרים בקערה, נזהרים שלא לגרד יותר מדי את הקרום, כדי שלא יקרע.
- עכשיו מתחילים לסדר את ה"בפנים" של הלחם: השכבה הראשונה היא של העגבניות ואחריה מניחים את הבצל ומעליו את הגבינה. אפשר לפורר את הגבינה ואפשר להניח אותה בפרוסות, חשוב לנסות ולהניח שכבות אחידות (כן, זה אומר לדחוף את היד ממש לתוך הלחם). ממשיכים עם הרוקט והזיתים.
- את ה"לבן" של הלחם שהוצאנו נפורר ונספיג בשמן זית, חומץ בלסמי, מלח ופלפל - ונחזיר אותו לתוך הלחם (כמה שנכנס).
- את כיכר הלחם המומלאת נסגור עם הנשיקה, נעטוף בנייר אלומיניום (שהמיצים לא ינזלו החוצה) ונמעך היטב. איך מועכים? הכי טוב זה לשבת על הלחם יום שלם. אבל כיוון שרובינו אנשים עסוקים שלא יושבים יום שלם במקום אחד - נסתפק במשקולות. נניח את הלחם בין שני קרשי חיתוך ונערים מעליו ספרים או חפצים כבדים אחרים. נשאיר אותו ככה לפחות 5 שעות. לפני ההגשה אפשר להכניס את הכיכר לתנור לחימום זריז.
|
| חזרה |
