נא להכיר: המיסים מאחורי הניסוי של ישראל כץ

מס הנסועה אותו מתכנן שר התחבורה ישראל כץ, ייקר משמעותית את הנסיעה ברכב עבור ציבור אדיר של אזרחים. ואיך מוכרים את זה לציבור? משתמשים במילים יפות. ynet מציג את התמונה האמיתית

שחר הזלקורן | פורסם 12:49, 08/11/2011

המדינה תגבה מס לפי שימוש ברכב. שר התחבורה, ישראל כץ, הודיע השבוע כי בכוונת משרדו לערוך ניסוי לבחינת הרגלי הנסיעה של הישראלים. במשרד התחבורה מבטיחים כי מטרת הניסוי היא לאפשר "ניצול יעיל יותר של כלי הרכב ותשתיות התחבורה", על-ידי מתן תמריצים "לעידוד נהיגה סביבתית וחברתית".

 

 

אלא שמתחת למילים היפות וההבטחות מסתתרת תכנית שנעלמה לחלוטין מפרסומי משרד התחבורה: הניסוי יבדוק דרכים שונות להטלת שני מסים חדשים: "מס נסועה" שייקבע על-פי מועד ומקום הנסיעה, ו-"אגרת גודש" המיועדת לצמצם את עומסי התנועה בעיקר במרכזי ערים.

 

ראוי להזכיר כי עם כניסתו לתפקיד ב-2009, הצהיר השר כץ כי לא יקדם תוכניות להטלת "אגרת גודש", שגובשו במשרד התחבורה בזמן כהונת קודמו, שאול מופז. לפני כחצי שנה, בעקבות פרסום ynet אודות ניסוי דומה שתכנן המשרד לערוך, אף הבהיר השר כי הטלת אגרה שכזו "נוגדת את מדיניות המשרד".

 

צילום: עידו ארז"תשלומים שייגזרו מתוך אורכי הנסיעות ומאפייניהן" (צילום: עידו ארז)

 

"תשלומים שייגזרו מאורכי הנסיעות"

במשרד התחבורה מנסים לעטוף את הניסוי המתכונן בהבטחות מרגיעות, המסיטות את תשומת הלב הציבורית ממסים עתידיים. כך למשל מצהירים במשרד כי הניסוי "נועד לבחון את הוזלת המיסוי הישיר על כלי הרכב, ויתגמל את תושבי הפריפריה על המרחקים הגדולים שהם נאלצים לנסוע כדי לקבל שירותים שונים". עוד אומרים שם כי הפרויקט ייטיב עם בעלי מכוניות בטיחותיות, שפולטות כמות קטנה יחסית של זיהום אוויר.

 

אלא שבדיקת המכרז שפרסמה אתמול (ב') חברת חוצה ישראל, למתן שירותי ניהול וייעוץ לניסוי, מבהירה כי משרד התחבורה אינו חושף את כל מטרותיו. הניסוי, שצפוי להימשך כשלוש שנים, מבוסס על רעיון פשוט: בכל מכונית שתשתתף בו תותקן מערכת איתור, שתאפשר מעקב מדויק אחר מיקומה בכל רגע נתון. כך אפשר יהיה לבדוק מרחק נסיעה, זמן ביצועה ומיקומה הגיאוגרפי. על-פי נתונים אלה, כך מבהיר המכרז, כל משתתף בניסוי "יחויב בתשלומים שייגזרו מתוך אורכי הנסיעות ומאפייניהן". 

 

ואין כל דרך אחרת להבין זאת, מלבד כניסוי לבחינת הטלת "מס נסועה" - מס שייקבע על-פי מאפיינים כמו זמן, מקום, מרחק נסיעה וסוג כלי הרכב. כך למשל, מי שייסע בשעות העומס במרכזי הערים הצפופות, יידרש לשלם מחיר גבוה ממי שייסע שלא בשעות העומס או במקומות צפופים פחות.

 

יתרה מזאת - על-פי מסמכי המכרז, הניסוי יאפשר לישראל להצטרף למדינות כמו סינגפור, הולנד ובריטניה, "הנמצאות בשלבים של ניסויים טכניים והכנת חלופות מדיניות, הרותמות טכנולוגיה ותמריצים שונים, על-מנת לסייע בניהול הביקושים בכבישים". אלא שדווקא הבחירה במדינות אלה כמודל-חיקוי, שופכת אור על הכוונות האמיתיות של משרד התחבורה:

 

  • סינגפור: מטילה "אגרות גודש" במרכז העיר, וגובה "אגרת רישום" בגובה אלפי דולרים מכל בעל מכונית.
  • הולנד: קיבלה החלטה להטיל בעשור הקרוב "מס נסועה", שייקבע לפי מרחק ומקום הנסיעה. בנוסף, הממשלה בוחנת שנים ארוכות את השימוש ב"אגרות גודש".
  • בריטניה: מיישמת מאז 2003 "אגרות גודש" בלונדון, ועשויה לאמץ בעתיד גם "מס נסועה".

 

כדאי גם לזכור כי הבטחות משרד התחבורה בעניין מתן תמריצים לתושבי הפריפריה אכן ראויות, אך הרוב המוחלט של תושבי ישראל מתגורר במרכז הארץ דווקא. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), יותר מ-3 מיליון תושבים מתגוררים במטרופולין גוש-דן, כמיליון גרים במטרופולין חיפה, ובירושלים לבדה מתגוררים כ-800 אלף אזרחים. כך יוצא שיותר מ-70% מהישראלים עלולים להיפגע מהמסים החדשים, שצפויים להקשות על מי שגרים במרכזים העירוניים הצפופים.

 

"היקף הנסועה בתנאי גודש"

במשרד התחבורה מציינים כי הניסוי עליו הכריז השר כץ ייערך כחלק מיישום החלטת ממשלה מ-2010. עיון קצר בהחלטה, מספר 2008 מיולי 2010, מבהיר שוב מה מטרתו האמיתית של הניסוי. על-פי ההחלטה, משרדי הממשלה הונחו להקים ועדה שתמליץ על דרכים לגביית "תשלומים ותקבולים התלויים בהיקף השימוש בכלי הרכב ובמאפייניו, ובכלל זה היקף הנסועה בתנאי גודש ושלא בתנאי גודש". ובמלים פשוטות - הוועדה תמליץ על דרכים ליישום מס נסועה ואגרות גודש.

 

החלטת הממשלה קבעה למעשה כי יש להקטין את התשלומים התלויים בבעלות על כלי רכב - למשל מס קנייה על רכב חדש ואגרת הרישוי השנתית - במקביל להגדלת התשלומים התלויים בשימוש, כמו המס על הדלק ("בלו") או אותם מסים עתידיים, שייקבעו על-פי מרחק ומקום הנסיעה. לכאורה, המטרה ראויה: כך יותר ישראלים יוכלו לרכוש מכוניות חדשות ובטיחותיות, אך הטלת מס על השימוש בהן יצמצם את השפעותיהן השליליות - עומסי תנועה, תאונות דרכים וזיהום אוויר.

 

אלא שכבר כיום משלמים הישראלים מסים בשיעור גבוה משמעותית מהמקובל במדינות המערב - גם במסים התלויים בבעלות על כלי רכב, אך גם באלה התלויים בשימוש בהם. על-פי דו"ח של מרכז המחקר בכנסת, ההכנסה השנתית הכוללת של המדינה מכלי רכב גבוהה בכמעט 50% מהממוצע באירופה, כאשר מיסוי מרכיב ההוצאה הקבועה (למשל מס קנייה) גבוה בכ-46%, ומיסוי מרכיב ההוצאה המשתנה (בעיקר הבלו על הדלק) גבוה בכ-47%.

 

"הוועדה תלמד את הנושא בעולם"

במרכז המחקר של הכנסת מציינים כי מיסוי "ההוצאה המשתנה" בישראל גבוה משמעותית מאירופה, למרות שרמת מיסוי הדלק דומה לממוצע שם. מדוע? לדבריהם, הסיבה היא "כנראה הנסועה השנתית הגבוהה יותר בישראל - הן בשל שימוש ניכר ברכב צמוד, שהמעסיק משלם עליו את הוצאות הדלק והעלות השולית לנהג היא אפס, והן עקב היעדר תחבורה ציבורית מפותחת".

 

שתי בעיות אלה מוכרות היטב, ועולות לא פעם כאשר נבחנים שוק הרכב וענף התחבורה הציבורית בישראל. הגישה הרווחת לפתרון, דומה למסקנות אנשי מרכז המחקר בכנסת: על המדינה לדאוג ראשית לצמצום השימוש המופרז של עובדים ברכב צמוד, ולשפר באופן דרמטי את רמת השירות בתחבורה הציבורית.

 

ומה אומרים אנשי הפרויקט בתגובה לטענות? ניצן יוצר, מתאם הניסוי, אומר היום (ג') ל-ynet כי הממשלה מעוניינת במתכונת שבה הנהג ישלם יותר לפי אופן השימוש ברכב, ופחות בעצם הבעלות עליו. זאת, מבלי להגדיל את סך תשלום המיסים של הציבור.

 

"הוועדה לומדת את הנעשה בעולם, מנתחת את החלופות הקיימות וכשיתקבלו תוצאות מהניסוי, תגבש דרכי פעולה אפשריות ומומלצות. באחת מהחלופות שתציג הועדה סכום השינויים הכולל יהיה אפס, כפי שמתחייב מכתב המינוי, וככל שהוועדה תמצא לנכון, היא תוכל גם להגיש חלופות גירעוניות", מוסיף יוצר.

 

הצטרפו וקבלו עדכונים שוטפים גם בטוויטר
 לכתבה זו 393 תגובות ב-303 דיונים