אחרי שני עשורים בעולם האדריכלות, החליטה יעל אנגל-בנו (51) שהגיע זמנה להתעסק בתשוקה שלה לעיצוב פנים חמים ובעל צבעוניות משמחת. כך עשתה בפרויקט עיצוב הפנים הזה, שתוכנן עבור משפחה בת חמש נפשות - זוג הורים ושלושת בניהם. ביתם, המשתרע על מפלס אחד בגודל 152 מ"ר בעמק חפר, שונה ושופץ מן היסוד כדי להתאים לצרכיהם.
"לפני השיפוץ הבית כלל סלון, מטבח, פינת אוכל, חלל משפחה פתוח, שני חדרי ילדים שאחד מהם הוא הממ"ד, יחידת הורים עם מקלחת וחדר ארונות, וחדר רחצה לילדים עם אזור כביסה המחובר אליו", מסבירה אנגל-בנו. "בנוסף לאלה גם מרפסת דק שפונה לשדות ולשורת אקליפטוסים מדהימים ששתלה המשפחה לפני המון שנים".
המעצבת מסבירה כי השיפוץ, שבו נסגר חלל המשפחה הפתוח וחולקו מחדש חדרי השינה, נעשה בראש ובראשונה כדי לתת מענה לשלושת ילדי המשפחה, שביקשו חללים פרטיים לכל אחד. בנוסף, ביקשו בעלי הבית בית "ידידותי" שקל להתנהל בתוכו, ובו מטבח רחב ידיים, פינת עבודה לאב המשפחה שעבר לעבוד מהבית בעקבות מגפת הקורונה, ומקום לאוספי הווינטג' הרבים שברשותם.
"הבקשה שלהם הייתה ליצור בית שמשדר חמימות, שכיף לארח בו וקל לתחזק אותו", מסבירה אנגל-בנו. "היה להם חשוב לא פחות להכניס את האופי שלהם פנימה, ויחד ליצור בית ייחודי שלא רואים בכל מקום. האב, שגדל במושב עין יהב, הוא חובב טרקטורים מושבע ובעל אוסף מכובד של דגמים ותמונות שהוא רצה שישולבו בעיצוב. בתחילת הפרויקט הוא אפילו הביא מכסה מנוע של טרקטור ישן וביקש שאשלב אותו בבית איכשהו".
עם הנחיות אלה יצאה אנגל-בנו לעבודה, כשהדגש שלה הוא ליצור חיבור בין החללים השונים של הבית וליצור בו שפע של מקומות אחסון. "היה חשוב לי להגדיל את הפתחים עד כמה שניתן לטובת 'הכנסת' החוץ פנימה בצורה מקסימלית, מכיוון שבני המשפחה מאוד אוהבים את הטבע, ולתת דגש על חומרים מיוחדים ומעניינים".
דיינר בלב הבית
דלת הכניסה נפתחת אל מבואה קטנה שבצדה שירותי אורחים שבהם אריחים דמויי מתכת וחיפוי קיר תלת-ממדי מפוספס. המבואה מובילה אל החלל הציבורי רחב הידיים שבו הסלון והמטבח המרוצפים, כמו יתר חללי הבית, בפרקט אלון תלת שכבתי. במטבח, הניצב מול דלת הכניסה, תוכנן קיר ארונות גבוהים בגוון אפור גרניט, מזווה ושני מקררים בעומק הארונות.
חלל המטבח הורחב באמצעות פתחי החלונות שהפכו להיות חלונות מפרץ רחבים שלהם מדף פנימי לאחסון. ארונות תחתונים בצבע לבן ושיש בגוון אפור בהיר פוגשים בעושר החומרי והצבעוני שנבחר: אריחי קרמיקה בדוגמת שח-מט, גופי תאורה מסוגים שונים ואקלקטיים וגולת הכותרת - מכסה הטרקטור הישן של בעל הבית, שהפך לספסל מרהיב בעל צבעוניות עזה בסגנון דיינר משנות החמישים.
מיקומו של הספסל בצבעי הירוק והצהוב במרכז הבית, הפך אותו לאלמנט שקשה להתעלם ממנו המתכתב היטב עם יתר המוטיבים הנוסטלגיים שבסביבתו - גם הם ברובם אוספים שנשתמרו ברבות השנים על ידי המשפחה. מעברו השני של הספסל נמצא שולחן אוכל גדול ומרווח שבהמשכו אי עבודה בעל מגירות אחסון דקות ומשטח מעץ טבעי. "הכיוון של המטבח המקורי 'התהפך', וכך התאפשר לי לפתוח עוד פתח יציאה החוצה, אל מרפסת הדק", מסבירה המעצבת.
מול המטבח ומימין למבואת הכניסה, עוצב קיר בריקים בהיר שלפניו קמין גז שחור. הסלון, המוסתר מדלת הכניסה, נמצא בהמשך לקיר הבריקים. שתי ויטרינות גדולות שנפתחו לכיוון מרפסת הדק והפרגולה, משקיפות אל נוף השדות אך עדיין שומרות על מראה אינטימי וחמים.
33 צפייה בגלריה
אור טבעי בשפע: כל החלונות והפתחים הורחבו כדי להכניס את החוץ פנימה
(צילום: שירן כרמל )
גוונים של לבן רך, ספה אפורה ושטיח ארוג בגוון טבעי מסייעים לבסס חזות נינוחה ומזמינה, שמתחזקת באמצעות חלון מפרץ רחב בסגנון צרפתי שהפך לספסל ישיבה מרופד בגוון חרדל. מאחורי הספה הרחבה מוקמה היציאה המרכזית אל הדק שבחצר, ואזור הטלוויזיה והבידור תוכנן בתוך נישה הכוללת מזנון עץ בעבודת נגרות בהתאמה אישית.
משמאל לאגף הציבורי, מסדרון המוביל אל חדרי הבית השונים. הראשון הוא חדר העבודה של אב המשפחה, שבזכות קירות זכוכית שנקבעו בפרופילים מאלומיניום מצליח לספק את הפרטיות המבוקשת, מבלי "להיעלם" בכוך נסתר בבית. בפינת העבודה שולחן בסגנון וינטג' ומדפים שמכילים את אוספי הטרקטורים, שהופכים את המקום לחדר מולטי-פונקציונאלי, "או כמו שבעל הבית קורא לו, 'הקוקפיט'", מספרת אנגל-בנו בחיוך.
משחקי צבע בחדרי השינה
בהמשך המסדרון פוגשים בחדרו של הבן הצעיר, שבו תוכנן ארון לבן שבו מדפים פתוחים בצבע כחול-אפרפר שעליהם מוצג לראווה אוסף בובות הפנקו-פופ שלו. מפגש הקירות שבו הוצבה המיטה נצבע גם הוא באותו כחול-אפרפר, ליצירת משחק צבעוני מעניין.
משחק צבע נוסף מתקיים בחדרו של הבן האמצעי, ששימש בעבר כפינת משפחה פתוחה ונסגר בתהליך השיפוץ. חלקם של שני הקירות והתקרה שמקיפים את המיטה נצבעו בכחול כדי להשרות מראה גדול ורחב יותר. ארון הבגדים של הבן עוצב במיוחד עם נישה ייעודית לגלשנים, צבועה גם היא באותו הגוון.
בקצה המסדרון נמצאת הכניסה לחדר ההורים, שקירותיו נצבעו בגוון קפה עדין. נגיעות של הגוון הצהוב האהוב על המעצבת מגיעות כאן בדמותה של שידת לילה מעץ ודלת אסם גדולה שמובילה אל חדר הרחצה, שהוגדל משמעותית בעקבות ביטול חדר הארונות שהיה בסוויטה. במקומו, תכננה אנגל-בנו שני ארונות בגדים בבחינת "שלו ושלה", האחד עבור בגדים מקופלים והשני, שנמצא מאחורי דלת הכניסה לחדר, מיועד לבגדים תלויים.
דלת האסם מובילה כאמור אל חדר הרחצה של ההורים, שהוגדל משמעותית בשיפוץ ומכיל כעת גם אמבטיית free standing וגם מקלחון. לריצוף החדר נבחרו אריחים מנוקדים ומיוחדים, שמבליטים בצורה נפלאה את ארונות העץ ואת האביזרים הצבעוניים והמשמחים שמשובצים בו. האריחים ממשיכים גם לספל ישיבה במקלחון רחב הידיים, וחוזרים בנישה בנויה עבור בקבוקי סבון.
לבסוף, חדר הרחצה המשותף של הבנים ממוקם בפאתי המסדרון. אריחי "פפיטה" גיאומטריים מבליטים את הארון התכלכל שבו מוקם הכיור. דלת אלומיניום מובילה מחדר הרחצה אל חדר כביסה מרווח, שבו ארונות נגרות לאחסון ודלת שמובילה ממנו אל רחבה המיועדת לתליית כביסה.
