ניקיון חוף מזפת בבת ים
(צילום: מוטי קמחי)
ועדת הפנים והגנת הסביבה קיימה היום (ג') דיון חירום בנושא אסון הזפת. בוועדה דנו בחקירת האסון, מה ניתן היה לעשות כדי למנוע או לצמצם את המקרה, וכן גם בעסקה של חברת קצא"א עם האמירויות, לפיה יועבר נפט דרך מפרץ אילת.
בפתח הדיון, שנערך בהשתתפות השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, אמרה יו"ר הוועדה ח"כ מיקי חיימוביץ' כי "הוועדה מתכנסת שבועיים אחרי האסון ולאחר הרבה לחצים שהופעלו על ח"כ מיקי זוהר שסרב לקיים את הדיון, ללא הסבר. למשאבי הטבע האחרונים שלנו לא איכפת מפוליטיקה, הם לא מחכים לתקציב. הטבע נמצא באיום קיצוני. אם לא נפעל באופן מידי ולא נגייס את המשאבים, נגיע למצב שלא נוכל להסתכל לילדים שלנו בעיניים".
בהמשך הדיון אמרה השרה גמליאל כי "אנחנו ממשיכים במבצע 'זפת בסערה', עם שלוש משימות עיקריות – ניקוי מהיר של החופים, כדי למנוע פגיעה נוספת בבעלי החיים ובטבע, מיצוי החקירה ואיתור העבריין הסביבתי שאחראי לזיהום, ובחינה של הנזק האקולוגי שנגרם על ידי מחקר וניטור שאנחנו עורכים, תוך הפקת לקחים מהאירוע הזה. העברנו את החלטת הממשלה בהיקף של 45 מיליון שקל באופן מהיר, כדי להשיב כספים לרשויות ולדאוג לפינוי פסולת הזפת מהחופים באופן מהיר. לפי ההערכות, יידרש טיפול בכ-1,200 טונות של חומר שזוהם בזפת. התקציב שהשקענו ישמש להעברת הפסולת לאחסון בנאות חובב, ומשם להמשך טיפול בה".
רני עמיר, מנהל היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה, אמר בדיון כי התוכנית לטיפול באסון הופעלה "מיד כשהתחלנו לראות את גושי הזפת. האירוע הוגדר בדרגה 2, בינונית". במענה לשאלת היו"ר מדוע לא ראו את הכתם, השיב ש"לא קיבלנו התראה מאף מערכת לווינית. אם זה היה קופץ במערכות, היינו מקבלים את זה ישר. ביקשנו מכל הגורמים שאנחנו איתם בקשר לבדוק אם הייתה אינדיקציה, וקיבלנו את מידע הלוויני בדיעבד". עוד הוסיף עמיר כי "אין ספק שידיעה מוקדמת הייתה עוזרת. יש תוכנית להקים מערכת רדאר חופית. יש הרבה מאוד אפשרויות ללוויין לטעות, ולכן אנחנו עובדים על מערכת רדאר".
"אם היינו יודעים על הכתם ברגע שהוא הופיע, היינו יכולים לשלוח שתי ספינות ולשאוב 15% אולי 20% מהזפת, בהנחה שהאוניות היו מגיעות מהר למקום והיו עובדות נכון. זאת בגלל הזמן הקצר שהיה, ותנאי מזג האוויר. היינו יכולים לצמצם אותו, אבל לא למנוע אותו", הוסיף עמיר.
בהמשך הדיון, דיבר עמיר על החקירה למציאת הגורם שאחראי לאסון ולטענות שהמקור הוא ממכלית נפט. "אנחנו לא יכולים לאשר שמדובר בנפט גולמי, החקירה עדיין מתנהלת. הרחבנו את רשימת החיפוש, כך שלא נחפש אונייה פוטנציאלית. כרגע יש לנו כ-35 אוניות, מתוכן שללנו כ-12. אנחנו בוחנים כל מיני אופציות, אבל יכול להיות שלא נוכל לשים את האצבע על המזהם".
יתרה מזאת, כמה גורמים ציינו כי המשרד להגנת הסביבה לא מקבל מספיק תקציבים ותקנים, וזאת מקשה על העשייה השותפת שלהם. האצבע הופנתה כלפי משרד האוצר שלא מחלק להם תקציבים, וכן לעובדה שטרם אושר תקציב המדינה.
מנהל היחידה הימית ציין כי "אנחנו אמורים להיות בנויים לזיהוי מוקדם, יצאה לים ושאיבת הדלק הנוזלי כמה שיותר מהר. ולזה עדיין אין לנו מספיק משאבים, אנחנו מסתמכים לחלוטין על קבלנים חיצוניים".
במענה לשאלת יו"ר הוועדה מה צריך לעשות כדי שיהיה ניתן לטפל בבעיה ביעילות יותר טובה, עמיר ענה כי "אנחנו צריכים שתי תחנות באשקלון, ותחנות עם צוותים מלאים, לפחות 10 אנשים בכל תחנה כזאת. שני כלי שיט שלפחות אחד מהם יודע לשאוב נפט, סירות, אמצעי שאיבה, כמובן מערכת התראה מוקדמת".
חיימוביץ': "וכמה זמן אתם מבקשים את זה?"
עמיר: "ב-2008 ביקשנו 10 תקנים, קיבלנו 0. ב-2014 קיבלנו 0, ב-2016 היינו אמורים לקבל 11 תקנים וגם ב-2019 היינו אמורים לקבל 8 תקנים, לא קיבלנו".
רותם ברמלי, מאגף התקציבים משרד האוצר: "ישנה הקרן לזיהום מי ים. הכסף הזה נועד בדיוק למקרים אלה. יש שם 100 מיליון שקל. ב-2017 האוצר הקצה 90 תקנים למשרד להגנת הסביבה. המשרד יכול היה לשבץ אותם היכן שרצה ובחר לא לשבצם בקרן למניעת זיהום הים. מצבת כוח האדם במשרד להגנת הסביבה עלתה משמעותית בשנים האחרונות מדובר בסדרי עדיפויות".
השרה גמליאל ענתה לנציג ואמרה: "אתה מדבר שטויות. תראה נתונים. המשרד בחוסר תקינה מעורר דאגה. הבעיה שאין משילות וזה בעוכרנו. כשיהיה תקציב מדינה נטפל בזה. אל תספר סיפורים. אין עודפי תקציב בקרן".
גורם מטעם הקרן למניעת זיהום ים: "יש תקציב בקרן למניעת זיהום ים, אבל הוא לרכישת ציוד לאירוע ים. אבל אנחנו לא יכולים לרכוש את הציוד, כי אין מי שיפעיל אותו. אין לנו תקנים, אז אנחנו שומרים את הכסף".
גמליאל: "אנחנו מטפלים בזה, אבל בשביל זה צריך תקציב מדינה ותקנים".
חיימוביץ' לאוצר: "המשרד להגנת הסביבה הוא משרד שסובל מיבוש טוטאלי של תקציבים. יש כאן חוסר הבנה שלכם. אתם חוסכים ואז גורמים לנזק שיעלה יותר לתקציב המדינה. כולנו נשלם אם חס וחלילה יהיה כאן זיהום גדול ומטורף לא יהיו לנו מים לשתות, הילדים שלנו עשרות שנים לא יוכלו לרחוץ בים. תקציב הקרן לא אמור ללכת לתקנים. מבדיקת הוועדה בדיון שערכנו לגבי הקרן למניעת זיהום ים בחודש נובמבר האחרון עלה שהתקציב של הקרן משמש את המשרד אפילו לתקנים של מזכירות ולפיצוי שניתן למשרד החקלאות עבור המכמורתנים – כל אלה בניגוד להוראות המפורשות בחוק".
גמליאל: "השרים הקודמים בתפקיד שלי לא נלחמו על התקנים. הפקירו את עובדי המשרד להגנת הסביבה בכך שלא דאגו לצרכים שלהם. מאז שנכנסתי לתפקיד הצלחנו לצמצם פערים, כולל תקציביים, אבל כדי לקבל תקנים אנחנו חייבים תקציב מדינה. המשרד הזה זקוק כמו חמצן לכל כך הרבה תקנים, גם בנושא האכיפה".
נושא נוסף שעלה בדיון הוא העסקה של חברת קצא"א לשנע נפט מהאמירויות למפרץ חיפה. המשרד להגנת הסביבה והארגונים הסביבתיים "צלול", "גרינפיס" ו"החברה להגנת הטבע" הביעו התנגדות לעסקה. השרה גמליאל ציינה כי "אין צורך להכביר במילים על ההשלכות הסביבתיות החמורות אשר עלולות להתרחש במימי הים התיכון והים האדום, כפי שחווינו בזעיר אנפין רק בשבוע שעבר, כשנשפכו כמויות נפט קטנות לאין שיעור מאלו שאליהן אנחנו מדברים במקרה של קצא"א.
עוד הוסיפה כי "הדברים באים לידי ביטוי בפן התכנוני, הגולל הגדלת פעילות שינוע דלקים פוסיליים במקום כה רגיש כמפרץ אילת, בהתחשב בהתרחבותה והתבססותה התיירותית של העיר אילת – במה שמצטייר כצעד בכיוון שגוי. עלינו לקיים דיון דחוף עם כלל גורמי הממשלה הרלוונטיים בנוגע לתוכנית להגדלת נפח פעילות שינוע נפט גולמי בקווי קצא"א.
בנוסף לכך, הדוברים ציינו לטובה את הירתמות האזרחים לניקיון החופים, ואת הסיוע של הארגונים הסביבתיים בטיפול באסון.
