633 פניות, 96 מוצדקות: נציב התלונות על פרקליטים ותובעי המדינה דוד רוזן הגיש היום (שני) את הדו"ח השנתי לשר המשפטים אבי ניסנקורן. בדו"ח המלצות שונות שחלקן כבר התקבלו במערכים המבוקרים.
כך, במערך תביעות התעבורה במשטרה השתרש נוהל פסול, לפיו פתיחת תיק בית משפט בשל דו"ח בו הוגשה בקשה להישפט, נערך אך ורק לאחר אישורו של תובע את הדו"ח. האישור הזה, לא פעם נעשה בבוקר מועד הדיון הקבוע בעניינו של אותו דו"ח או במועד סמוך לכך. "הנוהל הביא לפגיעה בזכות נאשמים לעיין בחומר החקירה בזמן סביר קודם לדיון, ובאפשרותם לבקש את דחיית מועד הדיון או לפנות בכל בקשה בנוגע לתיק", נקבע בדו"ח.
ב-2019 הוגשו לנציבות 633 פניות, לעומת 511 פניות ב-2018. 339 ע"י פונים פרטיים, ו-74 מיוצגים (עלייה של כ-24%). 435 פניות הוגדרו כתלונות, עלייה של יותר מ-18% ממספר התלונות אשתקד. מדובר בעלייה מתמשכת מאז כניסתו של הנציב רוזן לתפקיד, ומעיד על פירות שיתוף הפעולה עם הגופים המבוקרים בשנים האחרונות ועל תוצאות חשיפת הציבור לפעילות הנציבות ולתוצריה.
ב-89% מהתלונות בהן טיפלה הנציבות, הסתיים הטיפול ב-2019, וניתנה בהן החלטה לגופו של עניין. מענה ראשונה לפונה ניתן בממוצע תוך 3.5 ימים, והזמן הממוצע לבירור תלונה ומתן החלטה עמד על כ-39 ימים. בכ-89% מהתלונות ניתנה החלטה תוך פחות משלושה חודשים.
96 מהתלונות בהן ניתנה החלטה ב-2019 נמצאו מוצדקות (כ-23%), ו-32 תלונות מתוכן (כ-33%) לוו בהמלצה אופרטיבית. ב-2017 נמצאו מוצדקות 41 תלונות, התפלגות 96 התלונות שנמצאו מוצדקות: 66 התייחסו לפרקליטות, 15 לתביעה המשטרתית ו-5 ליועמ"ש.
עיקרי ההמלצות:
עדכון הרישום הפלילי - מבירור מספר תלונות בנציבות עלה שהרישום הפלילי עליו נסמכים הפרקליטות, המשטרה ובתי המשפט אינו בהכרח עדכני ומדויק. בעקבות כך, המליץ הנציב להוציא הנחיה לתובעים, לפיה עליהם לוודא כי דיווחם נקלט במערכת הרישום הפלילי, וכי ורק לאחר קליטתו יובא הטיפול בתיק לכלל סיום. הפרקליטות הודעה על קבלת ההמלצה.
העברת קצינה בכירה מתפקידה - בירור תלונה העלה שהתביעה המשטרתית הסתירה בכוונה עובדות מההגנה ומביהמ"ש על תקפות תקן של מכון התקנים למצלמות מהירות של המשטרה. בהחלטתו קבע הנציב שביהמ"ש הוטעה במכוון על ידי מייצגי המדינה בערכאות, והמליץ על העברה מתפקידה של הקצינה הבכירה שעמדה בראש התביעה. בעקבות המלצת הנציב, הקצינה הועברה מתפקידה. כן עדכן היועמ"ש כי בימים אלה נבחנת פתיחה בחקירה פלילית בנושא.
החשת השלמות חקירה - בירור מספר תלונות הציף היעדר פיקוח ומעקב די הצורך של הפרקליטות אחר תיקים הנשלחים להשלמות חקירה במשטרה. בעקבות כך, הומלץ לבחון תיקון הנחיה, לפיה בתקופה בה מצוי תיק בהשלמת חקירה, ייקבע לפי סיווג התיק, הגורם בפרקליטות שיהא עליו לפנות לגורם פיקודי במשטרה, על פי סטטוס ההתקדמות בהשלמת החקירה. בהקשר זה, הודיע היועמ"ש כי מתקיימת עבודת מטה במטרה ליצור הסדרה מהודקת של הסוגיה.
המשך פעילות שוטרים ששיבשו מהלכי משפט - בהמשך להמלצת הנציב להוציא הנחיה שתבחן את המשך שירותו של שוטר שהורשע בבית משפט או בהליך משמעתי בשיבוש מהלכי משפט, הודיעה הפרקליטות על תמיכה בהמלצה והעברתה למפכ"ל דאז, שאימץ, אף הוא, את ההמלצה.
עיגון מנגנון בקרה למניעת עיכוב טיפול בערעורים - בעקבות המלצת הנציב למנות גורם אחראי על ביצוע מעקב אחר הטיפול בערעורים, הודיע המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), כי ההמלצה נתקבלה וכי בהתאם, הודגש לפני מנהלי היחידות הצורך בהקפדה על מעקב צמוד אחר הטיפול בעררים. כן ציין האחרון האפשרויות השונות הנבחנות בכדי ליישם בפועל את ההמלצה.
העברת טוען מעצרים מתפקידו - הנציב המליץ על העברה מתפקיד של טוען מעצרים שכשל במסירת הצהרת שקר בביהמ"ש, שהובילה, הלכה למעשה, להמשך מעצרו הבלתי חוקי של עצור. בעקבות המלצת הנציב הודיעה המחלקה המשפטית באגף החקירות והמודיעין של המשטרה, שנוסף על "הערת מפקד" נגד טוען המעצרים, הוחלט על ידי פיקוד המחוז, כי השוטר לא יופיע בהליכי הארכת מעצר לשנה. בסיומה יחליטו הגורמים הרלוונטיים האם להאריך את ההשעיה.
התנהלות התביעה העירונית מול אגף הפיקוח - בירור תלונה העלה שהמחלקה המשפטית בעירייה שקטה על השמרים, תוך שהיא מודעת להפרות בנייה, מבלי לדרוש עדכון ודיווח אודות התקדמות הטיפול בתלונה שהועברה על ידה בנושא לאגף הפיקוח מספר חודשים קודם לכן.
הנציב קבע כי משנודע לתביעה על ביצוע, לכאורה, של עבירות בנייה, ראוי כי זו תניע גורמים אחראים לפעול כדין. בעקבות המלצה זו, הודיע המשנה לפרקליט המדינה על קבלת עמדתו של הנציב. בהתאם לכך, מתנהלת בימים אלה עבודת מטה, כשבקרוב תעודכן הנציבות בתוצאותיה.
במסגרת התלונות שהוגשו לנציבות בשנה החולפת, טיפלה הנציבות בנושאים רבים ובכללם – אחידות ביישום נהלים ומדיניות; ייעול עבודת הגופים המבוקרים והגברת השקיפות; שמירה על זכויות מתלוננים, חשודים ונאשמים; ייעול ממשקי עבודה בין הגופים המבוקרים; צמצום ומכשולים ביורוקרטים שהיוו חסם בפני האזרח בענייניו מול מייצגי המדינה; וכיו"ב. כן נדרש הנציב לתת המלצות לצעדים מנהליים נגד מייצגי מדינה אשר נפלו בהתנהלותם פגמים.
ניסנקורן: גוף ביקורת מקצועי - מאבני היסוד של אמון הציבור במערכת המשפט
שר המשפטים אבי ניסנקורן :"קיומו של גוף ביקורת מקצועי, עצמאי ונטול פניות שמוסמך לבקר את מייצגי המדינה בערכאות הוא אחד מאבני היסוד של אמון הציבור במערכת המשפט".
היועמ"ש אביחי מנדלבליט: "מערך הביקורת חשוב לתביעה הכללית ומייצגי המדינה בערכאות. ביסוד עבודתנו מול מערך הביקורת ניצב עקרון של אחריות ציבורית, שיסודו בכך שמערך התביעה הכללית וייצוג המדינה בערכאות הם חלק מהמערכת השלטונית הנותנת שירות חשוב וייחודי לאזרחים, ומתוך כך קיימת חשיבות רבה לשיפור עבודתנו, לאיתור ליקויים ותיקונם".
"עיקרון חשוב נוסף הוא עצמאות מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, שמשמעו שיקול דעת מקצועי של מייצגי המדינה, בלא מורא וללא השפעות זרות. גוף הביקורת, בהנהגתו של כבוד השופט רוזן, פועל במקצועיות רבה, וביעילות הראויה לכל שבח, תוך איזון מיטבי בין העקרונות".
נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, דוד רוזן: "בתקופה זו של פילוג בחברה הישראלית, 'הדבק' שמאחד את כולנו יחד הינו שלטון החוק. הנציבות תוסיף להוות כתובת נגישה לכל מי שרואה עצמו נפגע מהתנהלות של מייצג המדינה בערכאות ותמשיך בסיוע לשמירת זכויות הפרט, בחשיפת ליקויים ומתן המלצות לתיקונם ובמעקב אחר יישומן של המלצות אלו".
