רחוקים מלעמוד ביעדי המיחזור: הטמנת פלסטיק גורמת למפגעים סביבתיים שעלותם הגלובלית נאמדת בעשרות מיליארדי דולרים בשנה. מבקר המדינה, ד"ר מתניהו אנגלמן, ממליץ כי המשרד להגנת הסביבה יקדם פעולות שיביאו לשמירת המקרקעין והקטנת הזיהום הסביבתי כמקובל במדינות ה-OECD וביחן את תיקון היעדים, כך שעד שנת 2025 יעמוד עד איסופם של מכלי המשקה מפלסטיק על 77% ועד לשנת 2029 יעמוד על 90%. מהדו"ח עולה עוד כי למרות שהמודעות הסביבתית גדלה בשנים האחרונות ברחבי העולם - ישראל למעשה נשארה הרחק מאחור בתחום המיחזור.

חומר הפלסטיק שממנו מיוצרים מכלי המשקה, כשאינו ממוחזר, נותר בטבע במשך מאות שנים שבהן הוא מתכלה לאיטו, כך שהזיהום הסביבתי שיוצרים מכלי המשקה הוא בעיה עולמית. ומה עושים בארץ? בשנת 2018 נמכרו בישראל יותר מ-1.8 מיליארד מכלי משקה, מהם כ-765 מיליון מכלים גדולים. אבל רוב אותם בקבוקים לא מוחזרו.
בין היתר מצא מבקר המדינה כי שיעור מיחזור הפסולת בישראל נמוך באופן משמעותי לעומת מדינות ה-OECD. שיעור המיחזור בישראל עומד על 7% בלבד ושיעור הטמנת הפסולת הוא 76%, לעומת ממוצע של 39% ב-OECD. המבקר השווה את המצב בישראל למדינות בעלות צפיפות אוכלוסין דומה ומצא כי המצב בישראל בתחום זה גרוע באופן ניכר מהמדינות האחרות.
גם בתחום שיעור האיסוף של מכלי משקה גדולים בישראל נמצאו ליקויים. המבקר כתב כי שיעור האיסוף של מכלי המשקה במדינות אירופה שבהן מוטל פיקדון עומד על 97-80%. ומה אצלנו? בשנת 2017 רק 57% מהמכלים הגדולים מוחזרו. בנוסף העיר המבקר כי בישראל נעשה שימוש מזערי בטכנולוגיה מתקדמת, המאפשרת לייעל את תהליך האיסוף ואת תשלום החזר דמי הפיקדון.
המבקר אנגלמן התייחס בפרק גם להחלת חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים. הוא כתב כי במשך שש השנים שעברו ממועד התיקון לחוק עד המועד הקובע לתחולת התיקון על מכלי משקה גדולים, לא נערך המשרד להגנת הסביבה ליישום הוראות החוק בעניין איסופם. עוד נמצא כי בספטמבר 2020 טרם סיכם המשרד את נתוני האיסוף המאושרים לשנת 2018.
ליקוי נוסף שמצא המבקר הוא אומדנים לא אחידים לקביעת מספר המכלים הגדולים שנאספו. המבקר כתב כי לצורך הדיווח על מספר המכלים הגדולים שנאספו הם נשקלים, ומשקלם הכולל מומר למספר היחידות. המבקר העיר כי המרה זו מחייבת שימוש בבדיקות סטטיסטיות ואומדנים. בבדיקה נמצא כי המשרד להגנת הסביבה לא הנחה את היצרנים והיבואנים בדבר אופן קביעת האומדנים, וכל חברת איסוף מדווחת על אומדנים שונים משלה.
3 צפייה בגלריה
מיחזורית העולה על גדותיה בתל אביב
מיחזורית העולה על גדותיה בתל אביב
מיחזורית העולה על גדותיה בתל אביב
(צילום: מתוך דו"ח מבקר המדינה)
ומסתבר שלמרות המודעות הסביבתית, בישראל ממחזרים פחות. המבקר מצא כי השתתפות הציבור באיסוף מכלי משקה גדולים באמצעות המיחזורית ירדה מ-41% בשנים 2016 ו-2017 ל-33% בשנת 2019. עוד נמצא בביקורת כי השתתפות הציבור באיסוף מכלים במיחזוריות ובפח הכתום יחד ירד מ-45% בשנים 2016 ו-2017 ל-40% בשנת 2019. לעונת זאת, נרשמה עלייה בחילוץ מכלי המשקה בזרם האשפה הממוין בתחנות המעבר – מ-55% בשנים 2016 ו-2017% ל-60% בשנת 2019.
ומה עם הסברה? גם פה מצא המבקר כשלים. לדבריו, המשרד להגנת הסביבה לא ערך בין השנים 2015 ו-2020 פעולות הסברה לציבור בנוגע לאיסוף ולמיחזור של מכלי משקה בכלל ולעידוד מימוש הזכות לקבלת החזר הפיקדון בפרט. עוד נמצא כי בערים שבהן 50 אלף תושבים ומעלה נאספו בשנת 2017 מהמיחזוריות כ-22 מכלים לנפש בממוצע.
ברשויות מקומיות בעלות דירוג חברתי כלכלי גבוה של 8 ומעלה נאספו בשנת 2017 מהמיחזוריות כ-31 מכלי משקה לנפש, ואילו ברשויות מקומיות בדירוג כלכלי 3 ומטה נאספו 8 מכלים בלבד לנפש.
3 צפייה בגלריה
מיחזורית
מיחזורית
מיחזורית
(צילום: ירון דרוקמן)
המבקר העיר כי יעד המיחזור שנקבע בחוק הפיקדון למכלי המשקה הגדולים (90%) לא הושג בשנים 2016 ו-2017 (43% ו-54% בהתאמה). הוא כתב כי עולה חשש שמכלים שנאספו ולא מוחזרו הועברו להטמנה.
בנוסף התייחס המבקר להודעת השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, על אי עמידה ביעד האיסוף של מכלי משקה גדולים ולהחלטת ועדת הכלכלה של הכנסת על החלת פיקדון על מכלי משקה גדולים החל מדצמבר השנה.
בפרק ההמלצות, כתב המבקר כי הוא ממליץ למשרד להגנת הסביבה לבחון בשיתוף תאגידי איסוף ומיחזור, יצרנים, יבואנים וקמעונאים – התקנת מכונות אוטומטיות שיאפשרו לצרכן לקבל זיכוי ללא צורך בהמתנה לקופאי. הוא גם המליץ לפעול בתחום ההסברה ולבדוק את הרגולציה הנדרשת לאכיפת חוק הפיקדון על יבוא מכלי משקה ברוח נייר העמדה של ה-OECD תוך הכבדה מזערית של הנטל האסדרתי ובחינת שילוב מנגנוני דיווח ובקר מקוונים ומשותפים לגורמים הרלוונטים.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "בעקבות ההחלטה ההיסטורית של השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל - חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים יכנס לתוקפו בסוף השנה הנוכחית. ההחלטה תביא לצדק סביבתי וכלכלי, כך שהציבור ירוויח וחברות המשקאות המזהמות יצטרכו לשלם. בעקבות החלטת השרה שהתקבלה טרם פרסום דוח המבקר, רוב ההמלצות בו מתייתרות. החלת הפיקדון על מכלי משקה גדולים הביאה לסיום עיוות בן 20 שנה של כפל רגולציה באופן מלאכותי על מכלי משקה קטנים וגדולים באופן שבו יאוחדו מערכות האיסוף, הטיפול המיחזור, הדיווחים והבקרות על כלל מכלי המשקה. משום כך, ההמלצות המופיעות בדוח בנושא זה הן התפרצות לדלת פתוחה, שכן בהנחיית השרה גמליאל המשרד כבר פועל באופן זה טרם פרסום הדוח".
באשר ליעדי המיחזור, נמסר מהמשרד: "עם כניסת השרה גילה גמליאל לתפקידה, היא הציבה את נושא הטיפול בפסולת והמיחזור בראש סדרי העדיפות. בהנחייתה, גובשה אסטרטגיית הטיפול בפסולת, כך שישראל תעמוד בקו אחד עם מדינות האיחוד האירופי ותגיע ל-20% הטמנה ב-2030 לעומת 80% הטמנה כיום. המשרד פועל לביצוע פעולות אשר יביאו בפועל להעלאת אחוזי המיחזור באופן משמעותי, וכן פועל לטיוב החקיקה, בהתאם ליעדי האיסוף למיחזור שנקבעו בדירקטיבה האירופית".