בג"ץ דחה היום (ד') על הסף את שלוש העתירות נגד החסינות מפני העמדה לדין שהוענקה לח"כ חיים כץ מהליכוד. "הכנסת ה-22 (שהצביעה בעד חסינות לשר הרווחה לשעבר) סיימה את כהונתה, מכאן שלמושא העתירות אין תוקף עוד. פקיעת תוקפה של ההחלטה משמעותה כי בין הצדדים אין עוד 'סכסוך בר-קיימא' שעל בית המשפט לפתור, ובמובן זה העתירות נעשו תיאורטיות", נימק השופט ניל הנדל בהחלטה שהתקבלה פה אחד.
פסק הדין ניתן ברקע המגעים בין כץ לבין הפרקליטות להגיע להסדר טיעון בפרשת המניות בה הוא מואשם במרמה והפרת אמונים. לכאורה, אם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט רוצה להגיש את כתב האישום, הוא יפנה שוב לכנסת, שתצטרך לדון בשנית בחסינותו של כץ.
2 צפייה בגלריה
חיים כץ
חיים כץ
מואשם במרמה והפרת אמונים
(צילום: אלכס קולומויסקי)
שופט העליון הנדל הדגיש כי דחיית העתירה על הסף אינה משליכה על טענות התובעים, אלא על העיתוי של פסיקת בית המשפט. "זהו תפקידו של בית המשפט. הוא אינו רק מביע עמדה או מגיע לשורה תחתונה, ואפילו לא רק מכריע. מלאכתו היא לפסוק. בית המשפט אינו יועץ ואינו פילוסוף, אף לא פילוסוף של המשפט, ואל לו לכתוב מאמרים או להכריע בשאלות משפטיות אקדמיות או תיאורטיות".
התנועה לאיכות השלטון שעתרה נגד החסינות מסרה כי היא מקבלת את הכרעת בית המשפט. ראש האגף המשפטי בתנועה, עו"ד תומר נאור, אמר כי "למרות שסברנו שהעתירה מעלה שאלות עקרוניות חשובות בנוגע לגבולות הסמכות - והחריגה מסמכות - של ועדת הכנסת, אנו מעודדים מכך שבית המשפט חזר על מה שהיה אמור להיות מובן מאליו. לוועדת הכנסת מותר לדון אך ורק בעילות הקבועות בחוק".
עוד הוסיף עו"ד נאור: "אנו מקווים כי במידה וישוב הנושא פעם נוספת אל הוועדה, יפעלו חבריה על פי החוק, ומעבר לכך - יזכרו כי עבירות מתחום טוהר המידות לא יכולות לזכות לחסינות, וכי אין להפוך את הכנסת לעיר מקלט לנאשמים בפלילים".
2 צפייה בגלריה
ועדת הכנסת כנסת ועדה בקשה של ח"כ חיים כץ חסינות בפני דין פלילי אביחי מנדלבליט
ועדת הכנסת כנסת ועדה בקשה של ח"כ חיים כץ חסינות בפני דין פלילי אביחי מנדלבליט
מנדלבליט וכץ בדיוני החסינות לשר לשעבר. היועמ"ש: "החלטה חסרת סמכות"
(צילום: עמית שאבי)
בחודש יולי האחרון העביר היועץ מנדלבליט את תגובתו המקדמית לעתירות נגד החלטת הכנסת לקבוע שלח"כ כץ תהיה חסינות מפני העמדה לדין, חסינות שניתנה לו בחודש פברואר השנה, בהתאם לחוק ברוב של 62 תומכים מול 43 מתנגדים.
מנדלבליט קרא לבטל את החסינות ואמר כי "ההחלטה על כך התקבלה בחוסר סמכות או בחריגה מסמכות, תוך אי-סבירות קיצונית וחריגה משמעותית ממתחם שיקול הדעת". לדבריו, "המלצת ועדת הכנסת להעניק לח"כ כץ חסינות היא בטלה וחסרת תוקף, ולכל הפחות יש להורות על ביטולה".
מקורבים לחיים כץ מסרו אז בתגובה כי "אם חסינות חברי הכנסת לא תקפה על פעולות שמיטיבות עם הציבור - יש לבטל לגמרי את חוק החסינות. החוק, שנחקק לפני כעשור, הוכיח את עצמו ובלם פגיעה בכספי המשקיעים והחוסכים בקרנות הפנסיה. כתב האישום נולד מחוסר הבנה בעבודת המחוקק". הם אף כינו את תגובת מנדלבליט "סטירה לסמכות הכנסת".
נזכיר כי לפי כתב האישום, ח"כ כץ עזר לחברו - איש שוק ההון מוטי בן ארי - בקידום חקיקה בכנסת בניגוד לחוק ובניגוד עניינים חריף. עבירת השוחד שיוחסה לכץ בתחילה נמחקה בעקבות השימוע שנערך לו.
בכתב האישום, החתום על ידי עורכי הדין חנה קורין ויוני לבני ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), נאמר כי במקביל לכהונתו של כץ כחבר כנסת, הוא שימש גם כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת (תפקיד בו הוא מכהן גם היום - הכנסת ה-23) - ומתוקף תפקידיו אלו היה בעל השפעה על קידום הליכי חקיקה ונושאים שונים בעלי היבטים ציבוריים. במקביל, פעל השר כץ רבות בשוק ההון ותיק ההשקעות שלו גדל במיליוני שקלים בתקופה הרלוונטית.