שנת הלימודים האקדמית נפתחה בשבוע שעבר ולצד האתגרים החדשים בלמידה מרחוק, מציעים המוסדות האקדמים לא מעט קורסים חדשים במגוון נושאים. סקירה ראשונה

"עסקי המוזיקה או המוזיקה כמקצוע" / אוניברסיטת חיפה

בקורס "מוזיקה כמקצוע" או בשמו המקורי the business of music יועלו סוגיות שנוגעות לחיים המקצועיים כמוזיקאים, הקורס יעסוק גם במתווי קריירה "ותיקים" וחדשים, ובקרנות, מלגות, הזמנות, חוזים וכמעט כל מה שחשוב בצד הזה של המקצוע.
רשימת האורחים המשתתפים בקורס גדולה וביניהם: יורם רותם האחראי על תחום הזמר העברי בגל"צ ובגלגל"צ, עובד אפרת מנכ"ל אקו"ם האחראית על גביית תמלוגים ליוצרים ועוד. הסמסטר יתחיל במבואות עקרוניים ולאחר מכן יתארחו בו אנשים בהתאם להתקדמות בחומר הנלמד. בסמסטר השני יתארחו אומנים עצמאיים אחדים והסטודנטים יתרגלו פעולות מיתוג, בקשה לתקציב ומיצוב פרויקטים במרחב הציבורי.
פרופ' עודד זהביפרופ' עודד זהבי
פרופ' עודד זהבי
(צילום: מקסים ריידר)
פרופ' עודד זהבי, שהקים את החוג למוזיקה ומשמש מרצה בקורס, אמר: "הקורס נועד לדון ולהציג את המתווים המקצועיים המתאפשרים למוזיקאים בעת הזו. הוא יכלול דיונים עקרוניים, מפגשים עם אנשי מפתח בתעשיית המוזיקה בישראל ובעולם וכן עם מוזיקאים עצמאיים. יידונו סוגיות עקרוניות (מגמות בתעשיית המוזיקה, מדיניות תרבות בארץ ובעולם) וכן סוגיות מעשיות של מיתוג, הגשה לקרנות ולמענקים, דיון בתפקיד המדינה בחיי המוזיקה בארץ ועוד".

"משחק, משחקים ומשחקיות במדיה מודרניים" / האוניברסיטה הפתוחה

מדובר בקורס מתקדם המוצע בתוכנית לתואר ראשון בלימודי תקשורת, מדעי החברה או סוציולוגיה, שבסיומו ניתן לכתוב עבודה סמינריונית בתקשורת. הקורס בוחן את המושג "משחק" על כל גווניו, ואת תפקידיו בתרבות המדיה. ביסודו מוצג המתח בין שתי הנחות בסיסיות – מצד אחד, יצר המשחק הוא טבעי, עתיק, וטבוע בבני האדם מראשית קיומם; מצד אחר, סביבות דיגיטליות, דוגמת משחקי מחשב, יוצרות סוג חדש של משחקיוּת שלא הייתה קיימת בעבר. שתי הנחות אלו נבחנות במהלך הקורס מנקודות מבט היסטוריות, אנתרופולוגיות ועיצוביות.
את הקורס פיתחו ד"ר ענת בן דוד, מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת מהאוניברסיטה הפתוחה וד"ר אלכס גקר, מומחה ללימודים דיגיטליים מאוניברסיטת אמסטרדם. הקורס בנוי סביב הרצאות מרתקות של ד"ר גקר, שאלות הבנה והטמעה, ומקראה דיגיטלית שמוטמעת בין ההרצאות לפי הנושאים השונים. בסיום כל יחידת לימוד מופיעה מטלת סיכום בעלת גוון התנסותי יישומי - החל מלימוד כיצד "לחטט" במשחקים כדי לנתח מהן הנחות היסוד התרבותיות והחברתיות העומדות בבסיסן, דרך ניתוח ביקורתי של תופעות "משחוק" שונות בתחומים שאינם מוגדרים "משחקיים" – כמו בעולם יחסי העבודה או הצבא, וכלה בניתוח של משחקי מחשב (נוסטלגיים, עבור מי שהיו ילדים בשנים אלו) משנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת - שכיום כבר נחשבים "היסטוריים" – כאמצעי להבין את התהליכים הכלכליים, התרבותיים והטכנולוגיים המאפיינים את ההיסטוריה של משחקי המחשב בעשורים האחרונים.
ד"ר ענת בן דודד"ר ענת בן דוד
ד"ר ענת בן דוד
(צילום: טל שניידר)
ד"ר ענת בן דוד אמרה: "בעוד ש'משחקי מחשב' נחשבים תופעה 'לא רצינית', ואולי פחות נחקרת, תחום המחקר התרבותי סביב משחקים דיגיטליים חושף עד כמה המשחק, והמשחקיות תופסים מקום מרכזי בעיצוב תרבות וכלכלה דיגיטלית. במובנים רבים, משחקי המחשב הם 'קנריות הפחם' של תופעות תרבותיות דיגיטליות רבות (ורציניות מאד): למשל - יחסי הניצול והפערים המגדריים שדווחו בתעשיית עיצוב משחקי המחשב, הקדימו מופעים של ניצול ופערים מגדריים בכלכלה דיגיטלית כמו בפלטפורמות של עבודה מקוונת – פלטפורמות שאף הן מבוססות על עקרונות של 'משחקיות'. הקורס למעשה בוחן את מקומם של המשחקים הדיגיטליים בחברה ובתרבות, וגם ביחס למשחקים אנלוגיים – האם ה'הייפ' שנוצר סביבם הוא תוצר של חדשנות טכנולוגית, או תוצר של 'תעלול שיווקי' ותו לא? והאם תופעות ה'משחוק' שגולשות החוצה מעולמות המשחקים הדיגיטליים החוצה אל עולמות העבודה, הניהול, וההוראה, הן אכן 'משחקיות' כפי שנהוג להציג אותן, או שמא עומדים מאחוריהם אינטרסים אחרים?"

קורס "מיגור גזענות" / מכללת לוינסקי לחינוך

קורס חדש במכללת לוינסקי לחינוך יעסוק במיגור גזענות, במטרה לחשוף את הסטודנטים להיקף תופעת הגזענות בישראל ובעולם ומתן כלים לסייע במיגור התופעה לא רק במוסדות החינוך, אלא בחברה הישראלית כולה. מכללת לוינסקי לחינוך חרטה על דגלה את נושא האכפתיות והרגישות הבין-תרבותית. בשנה שעברה חתמה נשיאת המכללה, פרופ' מיכל בלר, על אמנה למיגור הגזענות בחברת ישראל שיזמו חברי העמותה "ישראלים נגד גזענות".
הקורס נבחר לשמש כפיילוט במסגרת פרויקט LOVE.DIST@NCE במסגרת תוכנית ארסמוס פלוס של האיחוד האירופי, שתמקדת בהכלה ושוויוניות בהשכלה הגבוהה עבור אוכלוסיות ייחודיות, זאת, על מנת להתאים את התכנים ואת דרכי ההוראה לצרכים הייחודיים של אוכלוסיות אלה, לדוגמה: סטודנטים מהחברה הערבית, סטודנטים עם צרכים מיוחדים, סטודנטים דתיים. בקורס יהיה דגש על הכלה רגשית וחברתית, כיאה לתכנים הרגישים שיכולים לעלות במסגרתו.
ד"ר אור מרגליתד"ר אור מרגלית
ד"ר אור מרגלית
(צילום: עופר עמרם)
במסגרת הקורס ייחשפו הסטודנטים לנתונים על היקף התופעה ודוגמאות למקרי גזענות בישראל ובעולם, הפערים בין הקבוצות השונות בישראל, חשיפת נקודת מבטם של אלו שמפלים ותופעת הגזענות הסמויה שבמסגרתה הסטודנטים יעברו מבחן מקוון שבו ייחשפו "להעדפות הסמויות שלהם".
ד"ר אור מרגלית, ראש החוג למקרא והחטיבה למחשבת ישראל ומרצה הקורס, אמר: "היוזמה לקורס הגיעה בעקבות חשיפתם של מקרי גזענות בתקופה האחרונה בארץ ובעולם ובליוויה של של עו"ד שלומית ברהנו, סמנכ"לית העמותה "ישראלים נגד גזענות". על מנת שנוכל למגר את תופעת הגזענות חשוב להתחיל בכך בחינוך לסבלנות וקבלת האחר כבר מגיל צעיר ומטרתו של הקורס להקנות את הכלים לכך לגננות ולמורי העתיד לפתח שיח עם הילדים על תופעות גזענות ולהוות חלק פעיל במיגור תופעות גזענות במוסדות חינוך. הקורס משקף גם את השקפת עולמה של המכללה שמקדמת רב – תרבותיות במסגרת פרויקט התקווה הישראלית – פרויקט ביוזמת בית הנשיא שמטרתו לעודד הכרה הדדית בין השבטים השונים וקיום חיים משותפים".
ד"ר אלונה פורקוש ברוך, מרכזת היחידה הבינלאומית במכללת לוינסקי לחינוך, הוסיפה: "חשיבות הקורס רבה במיוחד בתקופה זו, בה ניכר כי אוכלוסיות מוחלשות וייחודיות נפגעות בלמידה המקוונת יותר מאחרים. נדרשות רגישות לאותן קבוצות וכן חשיבה מעמיקה אודות דרכים ליצירת תנאים ללמידה מיטבית של אותם סטודנטים. הקורס נבחר לפרויקט במסגרת ארסמוס פלוס בשל כך, וישמש אותנו כמודל גם עבור קורסים נוספים בשנים הבאות".

"צלם עיתונות" / בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב

הקורס יתמקד ברגעים מכריעים של תולדות הצילום עם דגש על צילום עיתונות, מסוף המאה ה-19 ועד ימינו. מטרת הקורס היא לחשוף את הסטודנטים לפרקי מפתח בהיסטוריה של צילום העיתונות ואת היחסים המורכבים בינו לבין עולם האמנות והאקטיביזם, במהלך הקורס הסטודנטים יתבקשו להגיב למתרחש במרחב הפוליטי בארץ ובחו״ל מתוך הפנמה של תפקיד הדימוי ב״עכשיו״. בסיום הקורס יהיה לסטודנט ידע לנווט בתוך עולם הדימויים כפי שהם מגולמים במדיה ויוכל לפענח את תנאי היווצרות מתוך ניסיון של עבודה בשטח וניתוח עבודות איקוניות.
כמו סרדינים - צלמים במונדיאל 2018כמו סרדינים - צלמים במונדיאל 2018
צלמים במונדיאל 2018
(צילום: רויטרס)
פרופ׳ מיקי קרצמן, צלם, אקטיביסט ומרצה לצילום במחלקה לצילום בבצלאל, אמר: "במהלך השנים נתבקשתי הרבה פעמים ע״י סטודנטים ומרצים להעביר קורס פוטוג׳ורנליזם, נוכח המצב המתדרדר של צילום העיתונות לא מצאתי עניין בקורס כזה. אירועי החודשים האחרונים גרם לי לשקול שוב את ההצעה של דוד עדיקא, ראש המחלקה לצילום בבצלאל. ראיתי בקיום הקורס צורך השעה. אנשים יוצאים לרחובות והעיתונות מגיבה, ולרגעים נראה שהיא הופכת ליותר רלוונטית".

קורס "בביג דאטה" / מכללת כנרת

קורס ביג דאטה הינו קורס כלל מכללתי המיועד להכיר לכל הסטודנטים במכללה את עולם המידע הרחב שהוא אחת ממציאויות המאה ה-21. במסגרת הקורס תהיה למידה והתנסות מצד הסטודנטים בשימוש של הביג דאטה, וכיצד השימוש יכול לסייע להם לאחר הלימודים במקצועות רבים ושונים. את הקורס מעבירה ד"ר יעל דובינסקי, ראש המחלקה להנדסת תוכנה.
ד"ר יעל דובינסקיד"ר יעל דובינסקי
ד"ר יעל דובינסקי
(צילום: מכללת כנרת)

ד"ר דובינסקי: "הקורס בביג דאטה יהיה קורס כלל מכללתי, וזאת במטרה להעניק לכלל הסטודנטים ולא רק לסטודנטים של ההנדסה את הכלים הטכנולוגיים שנדרשים מיותר ויותר בוגרי אקדמיות. לסטודנטים שילמדו את הקורס יהיה יתרון משמעותי בעולם התעסוקה התחרותי והתובעני שהיה לפני הקורונה ויהיה אף יותר אחריה".