בימים אילו נערך מאבק קשה ומתיש להרחבת חוק הפיקדון על בקבוקי השתייה הגדולים. תאגיד המיחזור, חברות המשקאות ורשתות השיווק מפעילים כולם לחץ על השרה להגנת הסביבה על מנת שהחוק לא יורחב. המניעים שלהם ברורים למדי, שהרי החוק מביא לכך שהם יהיו מי שישלמו עליו. והם מעדיפים שלא. לעומת זאת, התנגדות השלטון המקומי היא תעלומה, שכן ניתן היה לצפות שהן יובילו את המאבק להרחבת התחולה.

על אף שלרוב אנחנו משתמשים בבקבוקי השתייה הגדולים בבית ובבקבוקי השתייה הקטנים במרחב הציבורי, למרבה ההפתעה סקרי ניקיון מוכיחים שעל כל בקבוק קטן אחד שמושלך במרחב הציבורי יש לא פחות מתשעה בקבוקים גדולים. ולמה זה קורה? כי יש מי שכדאי לו לאסוף את הבקבוקים שעליהם יש פיקדון. כי על הבקבוקים הקטנים החוק חל, ואילו - בהפרדה מלאכותית שהיא "פטנט" ישראלי ייחודי – הוא אינו חל על הבקבוקים הגדולים.
הרחבת חוק הפיקדון צפויה לצמצם משמעותית את מספר הבקבוקים הגדולים במרחב הציבורי, דבר שיביא איתו עוד שורה של בונוסים:
היעלמות המפגע האסתטי של המיחזוריות מהנוף העירוני - המיחזוריות הן תופעה ישראלית ייחודית ומכוערת, והן תופסות מקומות חניה, מדרכות, והופכות למוקד להשלכת פסולת לסוגיה.
פינוי מקומות חניה – גם אם רק 20% מכלל המיחזוריות תופסות מקומות חניה. עלות של מקום חניה (במדרכות כחול לבן) היא 5 שקלים לשעה. בעשר שעות חניה יומית מדובר ב- 50 שקלים ליום. על כל מיחזורית שתופסת מקום חניה - בשנה מדובר ב- 12,500 שקלים שאובדים לרשות רק בגלל מיחזורית אחת. עיר שיש בה רק 100 מיחזוריות שתופסות מקומות חניה מפסידה הכנסה של יותר ממיליון שקלים.
מיחזוריתמיחזורית
מיחזורית
(צילום: רפי דלויה)
פחות לכלוך במרחב הציבורי - עלות של איסוף בקבוק לרשות המקומית הנו לפחות 35 אגורות. כאשר יהיה חוק פקדון גם על הבקבוקים הגדולים, יצומצמו הבקבוקים במרחב הציבורי והרשות המקומית תחסוך כסף בהוצאות הניקיון.
פחות נפח של פסולת בפחים – על פי תאגיד אל"ה יותר מחצי ממכלי המשקה הנאספים למעשה נאספים מהפחים הירוקים. זאת אומרת שמי שממן את ההצלחות של תאגיד אל"ה הן הרשויות המקומיות. כאשר יוצאו הבקבוקים מהפחים יחסכו הרשויות נפח של יותר ממיליון פחי 360 ליטר.
יותר מקומות עבודה ויותר פרנסה – במיוחד לאנשים שידם אינה משגת פרנסה. וכאשר לציבור טוב לכל הכלכלה זה טוב.
גורמי מימון לפעילות קהילתית – כאשר לבקבוקי המשקה הגדולים יהיה ערך כלכלי הרשויות המקומיות יוכלו לעודד טיפוח של יוזמות קהילתיות שמה שיממן את פעילותן הוא מכלי המשקה. כך קורה הדבר בחלק גדול מהמדינות שכבר מיישמות את חוקי הפיקדון. 90 מיליון שקלים הולכים לחזור לציבור בעקבות הרחבת חוק הפיקדון. חלק גדול מכספים אלו יוכלו לשמש מנוף לפעילויות קהילתיות.
מפגע הפלסטיק כבר הפך למכת מדינה, והבקבוקים המתגוללים ברחובות, בחופי הים ובנחלים פוגעים בסביבה, בטבע העירוני ובנו. החלת חוק הפקדון על בקבוקים גדולים היא צעד מתבקש שרק יועיל לציבור ולרשויות עצמן. הוא נכון כלכלית, הוא נכון חברתית, והוא נכון סביבתית, ועל הרשויות להתייצב בראש המחנה הקורא לשרה להגנת הסביבה לעמוד בנחישות בלחץ המזהמים, ולאמץ אותו.
עמיעד לפידות – ראש תחום פסולת ומיחזור בארגון אדם טבע ודין.
מחר (יום ב') יתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת דיון שכותרתו "כוונת המשרד להגנת הסביבה להחיל חובת פיקדון על מיכלי משקה גדולים". בדיון צפויה להשתתף השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל.