הדו"ח המדאיג שפרסם ארגון WWF) World Wildlife Fund) בשבוע שעבר, לפיו העולם איבד 68% מאוכלוסיית חיות הבר מאז 1970, גרם לנו לשאול: האם הנתונים האלו רלוונטיים גם לאוכלוסיית חיות הבר בישראל?
מסתמן כי התשובה אינה חד משמעית, שכן בישראל לא נעשתה מדידה מדויקת של אוכלוסיית חיות הבר לאורך אותן שנים. אך הנתונים העגומים שהתקבלו ממדידת בעלי חיים שנבדקים, רובם בעלי חיים בסכנת הכחדה, מציעים כי ישראל נמצאת במצב דומה לשאר העולם.
דוכיפתדוכיפת
דוכיפת
(shutterstock)
"הנטייה של כולנו היא לדבר בפריזמה של 'סכנת הכחדה' או לא 'סכנת הכחדה', והדו"ח מציף לא רק את העניין של סכנה או לא, אלא כמה נשאר", אמר אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע.
דוגמה לבעל חיים שאוכלוסייתו פחתה היא של הצבי ישראלי, מין סכנת הכחדה עולמית, שכמות הפריטים שלו פחתה בכ-70% בעשרים השנים האחרונות, וכיום חיים בישראל אלפי פריטים בודדים. הצבי מתווסף לתור המצוי (שאינו כבר מצוי), ללוטרה, קרקל, דבורי הבר, ועוד רבים אחרים שנמצאים על סף הכחדה או שאוכלוסייתם במצב חמור מאוד.
צביצבי
צבי ישראלי
(צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
נתון נוסף המעיד על ירידה בכמות אוכלוסיית בעלי החיים מגיע מהים, שם מדווחים על קושי משמעותי לדוג. רוטשילד ציין כי "יש ירידה של 70%-60% בכמות השלל שמוצאים ליחידת מאמץ, וזו אינדיקציה משמעותית. כמו כן, יש ירידה משמעותית לדקר הסלעים (לוקוס), שהוא אחד ממני הדגל של הסביבה הימית, הטורף המשמעותי ביותר שיושב בשוניות. כמות האוכלוסייה שלו ירדה ב-88% בית השנים 1984 - 2004. המעקב אחר דג זה מהווה תמונת מצב עבור כל הים התיכון".
גם אוכלוסיית הציפורים יורדת משנה לשנה. בחברת להגנת הטבע ציינו כי קשה לאמוד את אחוזי הירידה המדויקים, אך ניתן בהחלט לציין כי כמות הציפורים בישראל יורדת מדי שנה, גם בקרב המינים הנודדים וגם בקרב המקננים. בנוסף לכך, מדי שנה יותר ויותר מיני ציפורים נכנסים לרשימת המינים בסכנת הכחדה.
שרקרקיםשרקרקים
שרקרקים
(צילום: יואב פרלמן, החברה להגנת הטבע)
המחסור בזנים מסוימים של בעלי חיים משפיע על המערכת האקולוגית כולה. הוא יוצר פגיעה משמעותית במערכת הטבעית, שתוצאתה היא הוספת בעלי חיים נוספים לרשימת ההכחדה, וכן גם פגיעה בטבע ובבני האדם.
לדוגמה, סיפר רוטשילד כיצד המחסור בדקר הסלעים מוביל ל"מדבר ימי": "כאשר לוקחים את הדג הטורף,דקר הסלעים, הדגים שנמצאים מתחתיו מתרבים. אלו דגים שאוכלים אצות, וברגע שהם מתרבים, הם אוכלים יותר מדי מהאצות, מחסלים את יערות האצות שלנו. מערכת האקולוגית מתפרקת ונוצר 'מדבר ימי'. זה משפיע גם על כמות הדגה הכללית וגם על איך שהמערכת מקבעת פחמן ועוזרת לנו למתן את שינויי האקלים".
דקר הסלעיםדקר הסלעים
דקר הסלעים
(צילום: שחר מלמוד)
גם התפרצות המדוזות היא בין השאר בשל דיג יתר. ברגע שפוגעים בטורפים שאוכלים את המדוזות, המדוזות מתרבות, והפגיעה היא גם למערכת האקולוגית, וגם לעיתים בתשתיות של חברת החשמל.
דוגמה נוספת לפגיעה במערכת האקולוגית היא האבקה של פרחים. אם יהיו פחות דבורי בר, שיש בישראל 1,100 מינים שלהן, יהיו גם פחות פרחים. ברגע כמות הפרחים תפחת, כל התשתית של המערכת האקולוגית תתדרדר. "זה כמו מגדל שבכל פעם מוציאים ממנו לבנה, ואז בסוף המערכת קורסת", אמר רוטשילד.
בומבוס האדמהבומבוס האדמה
בומבוס האדמה, דבורת בר
(צילום: shutterstock)
מדוע מתרחשת הירידה של אוכלוסיית בעלי החיים? לפי אלון רוטשילד, ביבשה הגורם מספר אחת לצמצום בעלי חיים הוא פיתוח וחקלאות. בים, הסיבה העיקרית היא ציד (דיג), בעיקר דיג מכמורת (שיטת דיג עם רשתות, הפוגעת קשות במגוון הביולוגי). יש גם סיבות משניות: בים פוגע זיהום הים (חומרים מסוכנים שנשפכים, פסולת, פלסטיק ועוד), וביבשה הציד וזיהום האור הם הגורמים המשניים העיקריים שפוגעים.
צבי ישראלי בהרי ירושליםצבי ישראלי בהרי ירושלים
צבי ישראלי בהרי ירושלים
(צילום: אלעד בן כנען)
בדו"ח של ה-WWF יש גם התייחסות לחרקים, שם עולה כי קיימת ירידה משמעותית בכמות שלהם, שתוצאותיה עלולות להיות הרסניות עבור הסביבה. "סיבת הצטמצמותם היא התאורה. הפנסים משנים את דפוסי החרקים. אם החרקים מתמעטים, גם בעלי החיים שאוכלים אותם מתמעטים, כגון ציפורים, יונקים וכו'. ואז כל המערכת האקולוגית מתחילה להשתבש", אמר רוטשילד.
מה ניתן לעשות כדי לשנות לשפר את אוכלוסיית חיות הבר? רוטשילד סבור כי דרוש שינוי דרמטי לא רק במודעות האוכלוסייה, אלא גם בהתנהלות של הממשלה. "יש לקדם תוכנית לשמירת המגוון הביולוגי על ידי המשרד להגנת הסביבה. וזאת צריכה להיות תוכנית קונקרטית, שבראשה צמצום הציד וקידום שמורות הטבע".