כפר שמריהו היא שיאנית צריכת החשמל לתושב, ובית דגן היא שיאנית צריכת החשמל לתאורת חוץ. כך עולה ממדד שפרסם היום (שני) משרד האנרגיה, המבוסס על נתונים משנת 2019, שמילאו הרשויות באמצעות דיווח צריכה שנתי מקוון.
3 צפייה בגלריה
תל אביב בלילה
תל אביב בלילה
תל אביב בלילה
(צילום: shutterstock)
הממוצע הארצי לצריכה של רשות מקומית לתושב (הכולל תאורת חוץ, מבנים ציבוריים דוגמת מתנ"סים, אצטדיונים, גני שעשועים, מגרשי ספורט ועוד) עומד על 210 קוט"ש ואילו הממוצע לצריכת חשמל לתאורת חוץ עומד על 260 קוט"ש לקמ"ר.
במדד מוצגים שני פרמטרים מרכזיים: סך צריכת החשמל הרשותית לתושב וסך צריכת החשמל של תאורת החוץ לקמ"ר. חמש הרשויות שדיווחו על הצריכה הגבוהה ביותר לתושב הן: כפר שמריהו (544 קוט"ש), קדומים (487 קוט"ש לתושב), בית אל (450 קוט"ש), הר אדר (434 קוט"ש), כפר תבור (389 קוט"ש), ומטולה (381 קוט"ש). חמש הרשויות שדיווחו על צריכה נמוכה מאוד לתושב הן כפר מנדא עם 24 קוט"ש לתושב, רהט (43 קוט"ש), אלעד (55 קוט"ש לתושב), טייבה (60 קוט"ש) וסביון (67 קוט"ש).
3 צפייה בגלריה
צריכת חשמל רשותית לתושב ב-2019
צריכת חשמל רשותית לתושב ב-2019
צריכת חשמל רשותית לתושב ב-2019
(מתוך נתוני משרד האנרגיה)
במדד צריכת חשמל לתאורת חוץ, מצפה רמון היא בעלת המדד הנמוך ביותר עם צריכה של רק 6 קוט"ש לקמ"ר. זאת משום שהיישוב מוגדר כשמורת אור לכוכבים, וכל התאורה הוחלפה לחסכונית. אחרי מצפה רמון נמצאת בוקעאתא, עם 6 קוט"ש לקמ"ר, ירוחם (8 קוט"ש לקמ"ר), מטולה (12 קוט"ש), פסוטה (14 קוט"ש) ורהט (25 קוט"ש).
שיאנית צריכת חשמל לתאורת חוץ היא בית דגן, עם 839 קוט"ש לקמ"ר, ואחריה קריית מוצקין (820 קוט"ש), נהריה (768 קוט"ש), גבעתיים (756 קוט"ש), ותל אביב-יפו (729 קוט"ש). קריית עקרון, שהייתה השיאנית במדידה הקודמת, ירדה מ-954 קוט"ש ל-577 קוט"ש.
3 צפייה בגלריה
צריכת חשמל לתאורת חוץ ב-2019
צריכת חשמל לתאורת חוץ ב-2019
צריכת חשמל לתאורת חוץ ב-2019
(מתוך נתוני משרד האנרגיה)
השנה דיווחו 75% מכלל הרשויות והמועצות האזוריות בישראל על צריכת האנרגיה שלהן, זאת לעומת 65% בשנה שעברה, אז פורסם המדד בפעם הראשונה.
65 רשויות לא שלחו למשרד האנרגיה פרטים, ביניהן: גוש עציון, נצרת, אבו גוש, כפר כנא, חוף הכרמל, באר יעקב, פוריידיס, דימונה, מגילות ים המלח, כפר קאסם, מטה אשר, מעלה אדומים, מעלה אפרים, קלנסווה, לכיש, בקה אל- גרביה, וג'סר א-זרקא.
עוד עולה מהנתונים כי בממוצע, 50% מצריכת האנרגיה של הרשות הינה בגין תאורת הרחובות; כ-30% מהצריכה מתבצעת במוסדות חינוך והשאר - במבני ציבור. דיווחי הצריכה מאפשרים לרשויות למפות את צריכת האנרגיה בקרב הצרכנים השונים ברשות ולקבל החלטה מושכלת על צעדי חיסכון באנרגיה כגון: החלפת תאורת החוץ בתאורה יעילה וחסכונית באנרגיה והחלפת מזגנים ישנים ובזבזנים במזגנים יעילים בבנייני הרשות ובבתי הספר.
לפי משרד האנרגיה, צעדים מסוג זה עשויים להוביל לחיסכון של כ-20% בצריכת החשמל הרשותית ולאפשר לרשות לנצל את התקציב הנחסך לפרויקטים חיוניים לרווחת התושבים.
המדד מגביר את השקיפות ומאפשר השוואה בין הרשויות השונות. אם כי יש לציין שמאפיינים שונים של הרשויות, כגון ניהול של מוסדות חינוך, בנייה רוויה, שטח הרשות, תאורת ביטחון היקפית (יישובים צמודי גבול) וכו', משפיעים אף הם על הצריכה הרשותית.