תוכנית הדוקטורנטים באוני' העברית חוזרת
תוכנית הדוקטורנטים של הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית חוגגת עשור לקיומה, ופתחה בימים האחרונים סבב חדש של מפגשים, שמטרתם העיקרית להציע למאות הדוקטורנטים הלומדים באוניברסיטה מערכת תמיכה והכשרה לניהול קריירה אקדמית, ולתת מענה לאתגרים הייחודיים והלא פשוטים העומדים בפני הדוקטורנט הישראלי (ריחוק גיאוגרפי, חסר במשאבים כלכליים, גיל מבוגר באופן יחסי לעמיתים בחו"ל ועוד). המפגש האחרון שהתקיים החודש נקרא "התנהלות כלכלית נכונה במהלך תקופת הדוקטורט" וכלל עשרות משתתפים.
השנה פונה התוכנית גם לדוקטורנטים מביה"ס למנהל עסקים ומהפקולטה למשפטים. את המפגשים מארגן, כמדי שנה, ראש תוכנית הדוקטורנטים בפקולטה למדעי החברה פרופ' זהר קמפף ורכזת הפרויקטים בפקולטה ליאת ונטורה. הם מתקיימים בזכות רוח ההתנדבות של חברי הסגל בפקולטה והפנסיונרים של האוניברסיטה שמגיעים להרצות ולהעביר מהידע שלהם הלאה, ללא עלות או שכר.
תוכנית הדוקטורנטים כוללת סדנה לניהול זמן יעיל בין כתיבת עבודות אקדמיות למשפחה, התמודדות עם מחסומי כתיבה, סדנאות לעמידה מול קהל, עיצוב מצגות, הגברת יצירתיות במחקר, סדנאות על הנעשה מאחורי הקלעים של תהליכי פרסום מאמרים אקדמיים, שיחות עם עורכים של כתבי עת, כתיבת הצעות מחקר לגופים מממנים, עיצוב קורות חיים אקדמיים, הכנה לראיונות עבודה, הבנת יחסי מנחה-מונחה ועוד. בנוסף על מפגשים אלו, מתקיימים בתוכנית מרתוני כתיבה קבועים של כתיבה אקדמית מבוקר עד ערב (עשר שעות ברציפות) ומבדדי כתיבה (ריטריטים) שנתיים באתרי אירוח מחוץ לאוניברסיטה העברית (שלושה ימים רצופים).
חלק מרכזי של התוכנית מתמקד בכתיבה באנגלית, שהפך עם השנים לחלק בלתי נפרד מהעבודה האקדמית. הדרישה לאיכויות כתיבה מעולות באנגלית מתלמידי מחקר שזו אינה שפת האם שלהם מהווה אתגר משמעותי, ולכן התוכנית מסייעת במימון קורס ייעודי לדוקטורטים במהלכו הם מתרגלים ומחזקים את כישורי הכתיבה באנגלית שלהם.
תואר ראשון במדעי הרפואה באורט בראודה
תוכנית לימודים חדשה לתואר ראשון במדעי הרפואה תיפתח בסמסטר ב' במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה. במכללה אמרו כי הלימודים בתוכנית יתקיימו במתכונת חד חוגית ויעניקו בסיס מדעי רחב לסטודנטים המעוניינים לעסוק במחקר רפואי או לנסות להתקבל למסלול הלימודים הארבע שנתי בבתי הספר לרפואה בישראל.
באורט בראודה הוסיפו כי התוכנית תתפרס על פני שלוש שנים ותכלול לימודי יסוד מדעיים במתמטיקה ומדעי הטבע, לצד מגוון קורסים במדעי החיים - החל מקורסי הבסיס בתחום כמו אנטומיה, ביוכימיה מיקרוביולוגיה וגנטיקה ועד קורסים מתקדמים העוסקים בנושאים שבחזית מדעי החיים בכלל ומדעי הרפואה בפרט.
עוד אמרו במכללה כי יושם דגש מיוחד על מיומנויות מחקר כדוגמת שימוש מתקדם במאגרי מידע אקדמיים, קריאה ביקורתית וניתוח טקסטים מדעיים לצד עבודה מעשית במעבדות, חשיפה לטכנולוגיות מדעיות בסיסיות ומתקדמות ומגוון קורסי חובה ובחירה בתחומים כמו: ביו-אינפורמטיקה, ביולוגיה מולקולרית, הנדסה גנטית, כימיה תרופתית, פורמולציה של תרופות, ועוד.
"בבתי הספר לרפואה בישראל קיימת בשנים האחרונות מגמה להפריד בין לימודי הקדם-רפואה ללימודים הפרה-קליניים והקליניים", הסבירה ד"ר דפנה כנעני, ראש התוכנית. "בעוד שהלימודים הפרה-קליניים והקליניים מתקיימים בבתי הספר לרפואה ונמשכים ארבע שנים, לימודי הקדם-רפואה נלמדים לתואר ראשון במוסדות אקדמיים שונים. התוכנית החדשה שמציעה המכללה במדעי הרפואה משתלבת היטב במגמה זו, בכך שהיא מציעה לימודים לתואר ראשון, העומדים בדרישות הקדם של התוכניות הארבע שנתיות ברפואה. התוכנית מעניקה בסיס רחב המקנה חשיבה מדעית, שהיא הכרחית לפיתוח גישה מחקרית, הן לפונים לעיסוק ברפואה והן לפונים למחקר ועבודה בתחום מדעי הרפואה".
פרופ' אריה מהרשק, נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, הוסיף: "חשיבות רבה נודעת להרחבת לימודי הרפואה וקדם הרפואה בישראל. דווקא בימים אלו בהם מערכת הבריאות הציבורית שרויה במצוקה גדולה, בין היתר בשל מחסור חמור ברופאים ובכוח אדם מקצועי, אנו מחויבים להמשיך ולפעול לקידום מצוינות אקדמית בתחומי המדע, ההנדסה והרפואה בישראל ולהכשיר את דור העתיד לעסוק במקצועות אלו".
הישג ישראלי בהולנד
מיזם של סטודנט ישראלי זכה לאחרונה במקום הראשון בשבוע יזמות עולמי שנערך באוניברסיטת רוטרדם.
נבו עוזר, סטודנט למנהל עסקים מהמכללה למינהל זכה במקום הראשון על מיזם שפיתח יחד עם יזמים נוספים מניו יורק ואמסטרדם. נבו לומד באוניברסיטת רוטרדם במסגרת תוכנית חילופי סטודנטים של המכללה למינהל עם האוניברסיטה שבהולנד.
השלושה פיתחו מודל הנקרא " Students in the lead" ובו הסטודנט הוא זה שבונה לעצמו את תוכנית הלימודים האישית שלו הכוללת את הקורסים, הסדנאות והתכנים. חלק מרכזי במודל הוא השתלבות בתעשייה החל מהשנה הראשונה ללימודים ויישום החומר הנלמד בפרקטיקה, תוך קבלת משימות מהחברה המעסיקה.
נבו עוזר אמר: "הייתה חוויה משמעותית ומעשירה, החל מיצירת קשרים ושיתוף פעולה עם יזמים מכל העולם, וכלה בחשיבה היצירתית שנדרשנו אליה כדי "להביא לשולחן" חידוש משמעותי, ישים ופורץ דרך".
