מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (ב') את הדו"ח השנתי, שבו עסק בין היתר בהיערכות של מערכת הביטחון להגנה על העורף מפני מתקפת טילים. בנוסף הוא דן בליקויים בפרויקט בניית מבנה משותף למשרד ראש הממשלה ולמעון ראש הממשלה, וכן מצא ליקויים בהליך ההצטיידות של צה"ל בתותח חדש. בנוסף, המבקר בדק את תוכנית הבינוי של המוסד ואת הגידול בכוח האדם בארגון. אלה עיקרי הדו"ח.
(הדמיה: רם כרמי אדריכלים ועדה כרמי-מלמד אדריכלים, אלכס גמבורג, עיריית רעננה, אלביט מערכות)

28% מהתושבים לא ממוגנים מפני איום טילים

פרק מרכזי הוקדש בדו"ח המבקר לבחינת היערכות מערכת הביטחון להגנה מפני איום רקטות וטילים על תושבי ישראל. לפי הדו"ח, 2.6 מיליון ישראלים נמצאים ללא פתרון מיגון תקני סמוך למקום מגוריהם, ובבדיקה שערך המבקר נמצא כי כ-20% מהמקלטים הציבוריים לא כשירים. לפי המבקר, כ-50 אלף מהתושבים שחיים במרחק של עד 9 קילומטרים מגבול הצפון נמצאים ללא מיגון תקני סמוך למקום מגוריהם. המבקר מתח ביקורת על כך שהתוכניות לפינוי האוכלוסייה בזמן עימות לא הושלמו במלואן ואינן בנות ביצוע.
דו"ח המבקר על ההיערכות להגנת העורף מפני טילים
(באדיבות משרד מבקר המדינה)

המבקר מצא עוד כי במשך שמונה שנים לא עודכנה רשימת המקומות הרגישים שיש להגן עליהם במקרה של מתקפה אווירית. לכל אורך אותה התקופה לא היה דיון אחד בנושא והגופים השונים שמעורבים הכינו רשימות עצמאיות ולא רשימה אחת מרוכזת.
לכתבה המלאה – לחצו כאן

שב"כ עבד עם מידע ישן – והקמת מעון רה"מ הוקפאה בעלות של עשרות מיליונים

מבקר המדינה בחן את ההתנהלות ב"פרויקט אלמוג" שעוסק בבניית מבנים חדשים וסמוכים למשרד ראש הממשלה ומעון ראש הממשלה. לפי המבקר, הפרויקט, שאושר בהתחלה בשנת 2009, הכפיל את התקציב בתוך תשע שנים ולבסוף הוקפא בשל התנגדות השב"כ.
הדמיית מעון ראש הממשלה, כפי שתוכנןהדמיית מעון ראש הממשלה, כפי שתוכנן
הדמיית מעון ראש הממשלה, כפי שתוכנן
(הדמיה: רם כרמי אדריכלים)
מבדיקת המבקר עולה כי במשך כמה שנים הסתמכו בשב"כ על נתונים סטטוטוריים לא עדכניים ולכן "לא ידעו" על הקמת רבי קומות וקו רכבת קלה בסמוך לאתר שבו תוכננה הקמת המבנים. בעקבות התנגדות השב"כ הוקפא הפרויקט כולו ונוצר צורך למגן את מעון ראש הממשלה בעלות של 50 מיליון שקלים. בנוסף אותרו בעיות בתכנון הפרויקט ובהעברת המידע הנדרש לאדריכלים.
לכתבה המלאה – לחצו כאן

שכונת מגורים ליד מטה המוסד, מחלוקת על צמיחת הארגון

המבקר בחן את תוכנית הבינוי של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, וכן את ההיבטים הקשורים בכוח האדם בארגון. בין היתר מצא המבקר כי העלות של תוכנית הבינוי קפצה בכמיליארד דולר בעקבות דרישות חדשות שהציב המוסד, לאחר שסוכם על התוכנית עם משרד האוצר. לפי המבקר, מימוש התוכנית התאפשר לאחר שהמוסד הסכים לשחרר אדמות שנשמרו בעבר כעתודה להרחבת המטה לטובת הקמת יחידות דיור.
מבקר המדינה תיאר גם מחלוקת בתוך המוסד בנוגע לצמיחת כוח האדם בארגון. בכיר בארגון אמר: "יכול להיות שהמוסד נהיה כבד – היחידות המבצעיות לא גדלות, מה שגדל זה האגפים התומכים".
לכתבה המלאה – לחצו כאן

הליקויים בבחירת התותח החדש של צה"ל

מבקר המדינה בחן את הליך ההחלטה על זהות התותח החדש של צה"ל, כמו גם עבודות המטה שנערכו בנוגע לנחיצות החלפת מערך התותחים. לפי המבקר, במהלך דיוני ההכנה שנערכו בצה"ל לקראת הפרויקט, ששוויו מוערך במיליארדים, לא עלו סוגיות מהותיות כמו מה תפקיד הארטילריה בשדה הקרב העתידי, והאם התותחים זו האופציה המועדפת והנכונה ביותר.
המבקר על הליקויים בבחירת התותח החדש של צה"ל
(באדיבות משרד מבקר המדינה)

המבקר מצא כי במהלך הפרויקט הוגדרה לפתע דרישה של "עצמאות כחול לבן" מבלי שהופיעה בדרישות קודמות, כמו כן, חברה גרמנית שהתמודדה לא קיבלה הזמנות שווה מול חברת אלביט, והדגמת התותח שלה בוטלה. בנוסף, גורמי ביטחון טענו שמחירו של התותח הגרמני פי שניים מזה הישראלי, אך נתונים של משרד הביטחון הראו אחרת. המבקר מתח ביקורת על המל"ל שלא הציג לקבינט חלופות אחרות לעמדת הצבא בנוגע לנחיצות מערך תותחים חדש.
לכתבה המלאה – לחצו כאן

הפסד של יותר ממיליארד שקלים בשל הברחות סחורה לישראל

מבקר המדינה בחן את פיקוח רשות המיסים על המעברים היבשתיים בין ישראל לרשות הפלסטינית ולירדן ומצא כי הפסד המס בעקבות ההברחות מהרשות הפלסטינית מוערך בכ-1.25 מיליארד שקלים בשנה. לפי הדו"ח, בשנת 2018 הוטלו קנסות על מבריחים בסכום של 1.7 מיליון שקלים בלבד.
המבקר על הפיקוח במעברי הגבול
(באדיבות משרד מבקר המדינה)

בבדיקת המבקר עלה עוד כי רק 59% ממטעני היבוא שיועדו לרשות הפלסטינית בשנת 2018 עברו במעברים הרשמיים. החשש שעולה מדברי המבקר היא שהטובין נשארו בישראל ונמכרו בה, וכך הפסידה ישראל מאות מיליוני שקלים על המיסים שיכלה לקבל מהעברת הסחורה, כמו גם אובדן הכנסות ממע"מ ומס הכנסה על מכירת הטובין בישראל.
לכתבה המלאה – לחצו כאן

מערכת הביטחון לא נערכה כראוי להקטנת הסיוע האמריקני

לפי הסכם הסיוע הביטחוני שנחתם בין ישראל לארה"ב, משנת 2022 קטן בהדרגה הסכום שניתן להשתמש בו כדי לרכוש תוצרת ישראלית. המשמעות היא שככל שההסכם מתקדם, ישראל יכולה לקנות פחות נשק ואמצעים ביטחוניים תוצרת הארץ בעזרת כספי הסיוע האמריקנים.
לפי המבקר, משרד הביטחון טרם גיבש תוכנית לשימור הרכש מבית למרות ההסכם. המבקר ציין כי נכון למועד הביקורת המשרד טרם בחן מה ההשלכות האפשריות של הקטנת הכספים על העצמאות הייצורית בישראל, על התעצמות צה"ל ואת מידת הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה.
לכתבה המלאה – לחצו כאן

יותר ממיליון מסמכים כבר לא מסווגים, אך לא פורסמו

מבקר המדינה ערך ביקורת בקרב הארכיונים הציבוריים והפרטיים ובחן את נהלי החשיפה של מסמכים שהוגדרו מסווגים. לפי המבקר, יותר ממיליון מסמכים שחסינותם פגה נמצאים בידי ארכיון צה"ל וארכיון המדינה ועדיין לא נחשפו לציבור. במקרים אחרים מצא המבקר מסמכים שעליהם הכריז הממונה על הביטחון במערכת הביטחון כי הם חסויים ללא הגבלת זמן, למרות שהחוק לא מאפשר לו לעשות את זה.
לכתבה המלאה – לחצו כאן

הביטוח הלאומי משתמש במערכות מחשוב מלפני עשרות שנים

מבקר המדינה ערך ביקורת במוסד לביטוח לאומי ומצא כי חלק ממערכות המידע בארגון מיושנות ונמצאות בשימוש כבר 30 שנה ויותר. המבקר בדק את פרויקט תבל לשדרוג מערך המחשוב בביטוח הלאומי, שנחשב לאחד המורכבים והיקרים שנעשו במגזר הציבורי, ומצא שרק חמש מתוך 31 מערכות ליבה שתוכננו במקור יושמו בפועל. למרות הביצוע החלקי, התקציב שנוצל בעת סיום הביקורת היה גבוה בכ-58% מהתקציב המקורי המתוכנן.
דו"ח המבקר על מערכות המחשוב של הביטוח הלאומי
(באדיבות משרד מבקר המדינה)

הביקורת העלתה עוד כי מופו רק חלק מסיכוני התקשוב ואבטחת המידע ולא נאמדו הסבירות והנזקים לכל סיכון אבטחתי, למרות שחלק מהמערכות מכילות מידע רגיש. באחת המערכות ביצע הביטוח הלאומי בדיקות חוסן יותר משנה אחרי שהיא הייתה באוויר.
לכתבה המלאה - לחצו כאן

סחבת בהיתרים להעסקת פלסטינים, ליקויים במרשם המקרקעין ביו"ש

מבקר המדינה בחן בדו"ח את פעילות קציני המטה במנהל האזרחי, שאחראים על הפעילות ביהודה ושומרון. בביקורת נמצא כי משרד הממשלה מתקשים לממש את סמכותם ואחריותם המקצועית כלפי קציני המטה שמייצגים את משרדם. בעקבות מחלוקת שהייתה בין המנהל האזרחי למשרד המשפטים לא קודמו הסדרי רישום מקרקעין, מה שגרם לפגיעה בתושבים הישראלים ביהודה ושומרון.
המבקר הצביע על תופעה מדידה של סחבת בהיתרי ההעסקה של פלסטינים וגביית תשלומים שלא כדין מעובדים פלסטינים באמצעות מעסיקים או מתווכים. בנוסף, המבקר מצא כי קצין המטה האחראי על תעסוקה אינו אוכף את הדרישה להעסקת עובדים פלסטינים בעלי רישיונות בלבד ביישובים הישראליים ביהודה ושומרון. לפי המבקר, הדבר מהווה פער ביטחוני חמור משום שאין למעשה פיקוח ראוי על העובדים.
עוד עלה בדו"ח כי רישום המקרקעין ביהודה ושומרון מתבצע באמצעות ספרים פיזיים ומשום כך הוא חשוף לטעויות, לאי-דיוקים, להטיות מכוונות במקרים חריגים וכן לרמת שירות שאינה מיטבית. כמו כן, עובד היחידה לרישום מקרקעין שאחראי לתת שירות לפלסטינים נעצר על ידי הרשות הפלסטינים, ואף גורם במנהל האזרחי או במערכת הביטחון לא בחן את התוצאות או את ההשפעות של מעצרו, כמו גם אפשרות של זליגת מידע לרשות הפלסטינית על עסקאות למכירת קרקע לישראלים.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "המנהל האזרחי פועל בימים אלו, בשיתוף משרדי הממשלה, לטובת הסדרת והגדרת תוכן ההנחיה המקצועית לקציני המטה. בנוגע לאי אכיפת השימוש ברישיונות עבודה, יש לציין כי ביחידה אין תקינה ליחידת פיקוח ואכיפה, אך עם היוודע על מעסיק שמפר את החוק הוא מוזמן לבירור ובמידת הצורך נסגרים רישיונות העבודה".

עלייה בסירוב הכניסה לתיירים

מבקר המדינה מצא כי חל גידול עצום של 781% במספר המקרים שבהם סירבה מדינת ישראל לבקשות תיירים להיכנס למדינה בין השנים 2018-2012. כמו כן, חל גידול של 800% בין השנים 2017 ו-2019 במספר תיקי החקירה שפתחה המשטרה לישראלים שעברו דרך נתב"ג בגין חשד לביצוע עבירות על חוקי הכניסה לישראל.
המבקר מצא כי מערך ביקורת הגבולות התיר לחלק מהתיירים להיכנס לישראל בתום בדיקה קצרה מאוד, גם כאשר מדובר באזרחים של מדינות שבולטות מבחינת שיעור הנתינים ששוהים בישראל שלא כחוק. "עולה חשש שלצד השגת תכלית מתן שירות מהיר לעוברים בגבול, נחלשת לעיתים השגת התכלית השנייה – מניעת כניסת אנשים לישראל מטעמים ביטחוניים או פליליים, או כשיש חשש שברצונם להגר לישראל שלא כחוק.
פרסום ראשוני: 14:00 , 03.08.20