עונת החיזור
(אייל בן גיאט רשות הטבע והגנים )

אנחנו אמנם לא יכולים לראות זאת בשל הסגר, אבל בעלי החיים נמצאים כעת בעונת החיזור. כדי שנוכל בכל זאת לראות את החיזורים, רשות הטבע והגנים מציגה לנו צילומים של יעלים ויחמורים, יחד עם הסברים על בעלי החיים.

היעל הנובי

עונת ההמלטה של היעל הנובי היא בראשית האביב, כך שבימים אלה קל יחסית לצפות באימהות ובגדיים. הצלת היעלים מהכחדה וקיום אוכלוסיות ברוב מצוקי הנגב ומדבר יהודה נחשבת לאחד מהישגיה הבולטים של שמירת הטבע בישראל. היעל הנובי היה נפוץ בעיקר במזרח התיכון. בישראל שרד עם קום המדינה מספר מצומצם של יעלים במדבר יהודה. בעקבות מאמצי שימור החלה אוכלוסיית היעלים להשתקם והתפשטה במדבר יהודה ובנגב. אחרי מלחמת ששת הימים התפשטה אוכלוסיית היעלים גם לחלקו הצפוני של מדבר יהודה.
יעליםיעלים
יעל
(צילום: אייל בן גיאט רשות הטבע והגנים )
נקבת היעל ממליטה גדי אחד, ואם היא מבוגרת ומנוסה, מצבה הגופני טוב והיא מצויה בתא שטח שבו מזון טוב היא תמליט תאומים. בשנה שחונה ההמלטות מעטות ושרידות הגדיים נמוכה. ההמלטה מתרחשת באביב והייחום הוא בסתיו לפני רדת הגשמים, כך שהיעלה למעשה “מהמרת” על מצב הצומח לאחר שיירדו הגשמים - אם לא להמליט או אם להמליט גדי אחד או תאומים.
ביעלים נצפו "גני ילדים" בהם מספר נקבות מרכזות את הגדיים יחד ומשאירות נקבה או שתיים שישמרו על הצעירים, באזור מוגן במצוקים. כך מתאפשר לנקבות האחרות לרעות באזורים מסוכנים יותר. עם התבגרותם ניתן לראות "משחקים" של הגדיים בהם הם מחקים את הבוגרים במשחקי מלחמות, וכך כבר בגיל צעיר בוחנים את כוחם מול שאר בני גילם.
יעליםיעלים
צבי הנגב
(צילום: אייל בן גיאט רשות הטבע והגנים )
משקלו של יעל נובי זכר הוא 60-52 ק”ג, ומשקל הנקבה 40-23 ק”ג. ליעל הנובי פרוות חורף עשירה יותר במרכיב הצמרי. בקיץ הפרווה דקה ומבריקה, ומחזירה חלק ניכר מקרינת השמש. בשעות החמות היעלים נחים בצל, ולפני רביצה הם חופרים ברגליהם הקדמיות ומסלקים את השכבה העליונה של הקרקע החמה.
דודו גרינבאום, מנהל שמורת עין גדי, סיפר כי "אנחנו רואים את הזכרים בחיפוש אחר הנקבה בשמורה. בדרך כלל השמורה עמוסה במטיילים בשעות היום, ומאז הסגר אנחנו רואים את מהלך החיזור בכל שעות היממה".
יעליםיעלים
יעלים
(צילום: אייל בן גיאט רשות הטבע והגנים )
"בעונת חיזור היעלים הזכרים נלחמים ביניהם על הזכות להפרות את הנקבות ובוחנים האם נקבה מיוחמת על ידי הרכנת הראש קדימה והוצאת הלשון. הם טועמים את הפרומונים שהנקבה מייצרת ובכך מעריכים עד כמה היא מיוחמת. בתקופה זו הזכרים פחות מודעים למה שקורה סביבם", אמר אסף צוער, אקולוג מחוז דרום ברשות הטבע והגנים.

היחמור הפרסי

היחמור הפרסי שייך למשפחת האיילים בסדרת מכפילי הפרסה. זהו אייל גדול, כשבאביב ובקיץ פרוותו בצבע אדמוני וגופו מנוקד בנקודות בהירות. שמו נגזר מהמילה הקדומה "חמר" המציינת את צבעו האדמדם של היין.
היחמור הוא מין שנכחד מהארץ בסוף המאה ה-19, בשל ציד ופגיעה קשה בחורש הסבוך הים תיכוני, בית גידולו הטבעי. עד שנות ה – 50 היחמור הפרסי נחשב כמין שנכחד כליל מן העולם, אך אוכלוסייה קטנה של יחמורים שנמצאה בדרום מערב איראן נתנה פתח של תקווה לאישוש מין זה.
יחמור פרסייחמור פרסי
יחמור פרסי
(צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים)
באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 הועברו זכר ונקבה מאיראן לגרעין רבייה בגן חיות בגרמניה, וחלק מצאצאיהם הוחזרו לגן חיות באיראן. כאשר הוחלט בארץ לנסות ולהשיב מינים נכחדים לארץ, נבחר היחמור להיות אחד המינים. ב-1976 הובאו שני זוגות מגרמניה וב-1978 הובאו עוד ארבע נקבות בטיסת "אלעל" האחרונה מטהרן (בראשית המהפכה באיראן) במבצע מורכב וחשאי. פרטים אלה היו הבסיס לגרעין הרבייה שהוקם בחי בר שהתרבה בצורה מרשימה ואפשר גידולם של מאות יחמורים עד כה.
באמצע שנות ה-90 הוחל בהשבת המין לטבע על ידי רשות הטבע והגנים. בתחילה הושבו היחמורים רק לנחל כזיב שבגליל המערבי. לאחר שהתהליך הוכתר כהצלחה ובאזור התבססו פרטים רבים, החל שחרור יחמורים בנחל שורק שבהרי יהודה (בשיתוף גן החיות התנכ"י בירושלים). משנת 2014 החל שחרור יחמורים בגליל העליון, ושנה לאחר מכן גם בכרמל.
יחמור ועופר יחמור בחי בר כרמליחמור ועופר יחמור בחי בר כרמל
יחמור ועופר יחמור בחי בר כרמל
(צילום: דביר שינובר, רשות הטבע והגנים)
כיום, בישראל מוערכת אוכלוסיית הבר של היחמורים ב-250-300 פרטים, ובגרעיני הרבייה בחי בר כרמל ובגן החיות התנכ"י, עוד כ-150 פרטים. אוכלוסיית הבר של היחמורים בישראל היא הגדולה בעולם (לא ברור אם יש אוכלוסיות בר נוספות בטבע).
בעונת ההמלטה, הנקבות ממליטות גור יחיד, שנקרא בעברית עופר, באביב וראשית הקיץ העופרים נשארים בלוויית האם כמה חודשים. המבנה החברתי של היחמורים אמורפי. הנקבות נוטות להישאר באזור המוכר להן, לרוב עם בנותיהן או נקבות אחרות, אך ללא מבנה להקתי ברור. הזכרים סובלניים במרבית השנה לנוכחות זכרים אחרים ולא נדיר לראות זכרים שמהלכים יחדיו. בעונת הרבייה הזכרים נאבקים על הזכות לזווג נקבות בסביבתם אך לרוב מדובר בקרבות לא קטלניים.
יחמורים פרסיים בחי בר כרמליחמורים פרסיים בחי בר כרמל
יחמורים פרסיים בחי בר כרמל
(צילום: ארז ארליכמן)
היחמורים ניזונים מעלים, עשב ופירות (כגון חרובים). הם מבלים את רוב זמנם בסבך החורש, לכאורה נסתרים מעין רואה, אך למעשה רשות הטבע והגנים וגן החיות התנ"כי מנהלים אחריהם מעקב סדיר בעזרת קולרי GPS ומצלמות לכידה. לזכרים נוהגים שלא לשים קולר משום שצווארם מתנפח מאוד בעונת הרבייה, וזה עלול לפגוע בהם.
עמית דולב אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים: "עונת הרבייה מתחילה בסתיו והיחמורים והיעלים מסתובבים בחופשיות בשמורת טבע ריקות מאדם. לזכרים מתעבה הצוואר בעונה זו והגחון והצוואר מקבלים גוון כהה. הזכרים בעונה זו מחפשים אחר הנקבות בחורש ונעים לאזורים מרוחקים יותר. לאחר ההזדווגות והתעברות בסתיו, הנקבה נמצאת בהיריון למשך 6-7 חודשים וההמלטות מתרחשות באביב".