השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, קוראת לביטול ההסכמים להגדלת נפח שינוע הנפט הגולמי בקצא"א, בעקבות הסכם של החברה עם איחוד האמירויות. בנייר עמדה רשמי של גורמי המקצוע במשרד נקבע כי ההסכם, שעתיד להשפיע על מפרץ אילת, אזור בעל מערכת אקולוגית רגישה וחשובה, הוא שגוי. 
2 צפייה בגלריה
דליפת נפט גולמי מצינור של קצא"א אשקלון
דליפת נפט גולמי מצינור של קצא"א אשקלון
דליפת נפט גולמי מצינור של קצא"א אשקלון
(צילום: יצחק קודוביצקי, המשרד להגנת הסביבה)
חברת קצא"א מפעילה שני נמלי נפט באשקלון ובאילת. באילת ישנו קומפלקס לאחסון דלק גולמי ופריקה וטעינה של מיכליות דלק גולמי, בעל יכולת אחסון של 1,2000,000 מטרים מעוקבים דלק גולמי. מתקני קצא"א מסוגלים לתת שירות למיכליות המכילות עד 500,000 טון. על פי ההסכם המתגבש, היקף הכניסות לנמל אילת בקומפלקס צפוי לגדול בהדרגה בחמש השנים הקרובות, וכבר בשנה הקרובה יגדל בכ-5-4 מיליון טונות באילת, ובאשקלון ב-15-12 מיליון טונות. היעד הוא כ- 50 כניסות שנתיות באילת עד 2025 ואף יותר. האוניות שיפקדו את מתקני קצא"א באילת יהיו בעלי קיבולת של עד 260 אלף טונות. כל הפעילות באילת היא של פריקת נפט גולמי. במשרד להגנת הסביבה אומרים כי אילת עלולה להיפגע. "מיקוד העיר ביוזמות תיירותיות וסביבתיות עלול להימצא בסתירה משמעותית ליוזמות הגדלת תשתיות למסחר בדלקים ממקור פוסילי. נדגיש שמדובר בפוטנציאל בפגיעה בענף התיירות והים הייחודי של העיר אילת ושל מפרץ אילת, מהגדולים הייחודיים והחשובים במדינה", נכתב.   בנייר העמדה מפרטים על אודות הפעילות ההיסטורית של קצא"א, שגרמה בשנות הפעילות הראשונות לזיהומי נפט בים. בשנות ה- 70 היו עד שני אירועים בחודש בהיקף של עשרות טונות בשנה. משנות ה-90 של המאה הקודמת האירועים פסקו כמעט לחלוטין. במשרד להגנת הסביבה מפרטים כי הציוד בתחנה למניעת זיהום יש של המשרד אינו מטיבי, והם אינם ערוכים לסדרי גודל כאלה של פעילות. בנוסף, מתקני קצא"א ברובם הוקמו בשנות ה-70 של המאה הקודמת, ויש חשש מתקלות שבר בצנרת ההולכה היבשתית סמוך לקו החוף. "מעבר לתנועת מיכליות, הסכנה המוחשית לסביבה הימית קיימת גם מצנרת ההולכה". עוד קובעים כי "כיום חברת קצא"א באילת אינה ערוכה עדיין לתת מענה יעיל ועצמאי לתקלת שפיכת נפט לים בהיקף מקומי, לא כל שכן היא אינה ערוכה לתת מענה ראוי ועצמאי כנדרש להיקפי פריקת דלק בהיקפים של פי 10 ויותר מהתנועה כיום". 

אם לא די כך, מציינים בנייר העמדה כי ישנן תלונות רבות על מטרדי ריח באזור אשקלון, דבר שעלול להחמיר בעתיד עם הגדלת נפל הפעילות. לפי נתוני המשרד פליטות מחוות מכלי הדלק באילת עומדים על 245,333 קילו לשנה תרכובות אורגניות נדיפות. הפליטות העתידות יעמדו על 12,266,650. מדובר על כמות גדולה פי 50 של פליטות. "נראה כי כמות פליטות של פי 50 עלולה לגרום לבעיות זיהום אוויר, לרבות למטרדי ריח, לשכונות החדשות שמתוכננות להיבנות באזור נמל אילת". לסיכום ציינו כי "בראייה תכנונית ארוכת טווח, נראה שהגדלת פעילות שינוע של דלקים פוסיליים במקום כה רגיש כמפרץ אילת ותוך הבאה בחשבון את התרחבותה והתבססותה הרצויה של העיר אילת מבחינה תיירותית-ייחודית, היא צעד בכיוון שגוי". בהיבט המדיני-גלובלי, מצוין בנייר העמדה המקצועי כי "בעת שישראל מעוניינת לעודד את ההשקעות באנרגיה מתחדשת ובכלכלה דלת פחמן, תמיכה ביוזמה כלכלית-עסקית ובלתי סביבתית בעליל של הגדלת נפחי שינוע נפט גולמי ודלקים אחרים, מצטיירת כצעד בכיוון שגוי". בהיבט סיכוני שפיכת נפט במפרץ אילת נכתב כי "בשימת לב ודגש על רגישותה היתרה של המערכת האקולוגית הייחודית בים סוף, הרי שאין כל ספק שבהיבט הסיכון לסביבה הימית באילת מדובר בצעד בכיוון שגוי".
2 צפייה בגלריה
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל

השרה גמליאל פנתה לראש המועצה לביטחון לאומי בקריאה לביטול דחוף של ההסכמי חברת קצא"א, בעקבות הסיכונים המתעוררים בשל הגדלת נפח פעילות שינוע הנפט הגולמי. "לא ייתכן שלא יתנהל דיון ממשלתי מהותי ומשמעותי בנושא כל-כך דרמטי, שהשפעתו עלולה להיות הרת אסון. ההסכם נחתם מבלי שקיבלנו את נוסחו ומבלי שהתקיימה התייעצות עם המשרד להגנת הסביבה טרם חתימתו", היא כתבה. "הנורות האדומות כבר דולקות ומהבהבות, ועלינו לפעול מראש כדי למנוע את האסון הבא, ולא לתהות בדיעבד מה היה ניתן לעשות. לסיכון הקיים מתקלות שוטפות של דליפת נפט, אשר להן השלכות חמורות לסביבה היבשתית והימית הרגישה ביותר, מצטרף סיכון נוסף של פגיעה כתוצאה משיגור טילים. כך למשל במבצע 'שומר החומות' התרחשה פגיעה ישירה בתשתיות אסטרטגיות, בין היתר במכל בנזין ענק באשקלון שנשרף כליל. הנזק שנגרם כתוצאה מאירוע 'זפת בסערה' יהיה מזערי לעומת נזק כתוצאה מתרחיש מסוכן של פגיעת טיל באונייה (מכלית) שתביא לשפיכה של עשרות אלפי טונות נפט גולמי למים ולחופי ישראל, ותגרום להרס אקולוגי ותיירותי".
מקצא"א נמסר בתגובה: "קצא"א חברה ממשלתית מפוקחת ומבוקרת, הפועלת בכפוף להנחיות גורמי המדינה, בייחוד המשרד להגנת הסביבה. ההתקשרות בהסכם היא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה, ואין כל שינוי בפעילות המתוכננת שלה. מדובר בפעילות שגרתית, כפי שמבוצעת עשרות שנים וההסכם אינו שונה ממאות הסכמים שחתמה החברה. קצא"א מחויבת לשמירה על בטיחות תושבי האזור והגנה על ערכי הטבע, הים ואיכות הסביבה. קצא"א מצוידת בציוד החדיש ביותר, מבצעת תרגולים והיערכויות באופן תדיר, ערוכה לכל פעילות ועומדת בתקנים בין-לאומיים מחמירים ביותר (API) בכל הנוגע לתחזוקת מתקניה. כפי שהיא נוהגת בשוטף, החברה ניהלה דיאלוג מול הגורמים הרלוונטיים וביצעה פעולות ביוזמתה ובהתאם לדרישות שהתבקשה למלא. כפי שמציינת אף חוות הדעת של המשרד, החברה הינה חברה ותיקה ומקצועית, הפועלת על פי דרישות והנחיות המשרד להגנת הסביבה ומשתפת פעולה בכל המתבקש ממנה על פי החוק ולעיתים אף מעבר לכך. חוות הדעת אף מציינת שלא ניתן להתעלם מההיבטים הרחבים, הגיאופוליטיים במהותם, של עסקה כלכלית זו. מדינת ישראל צפויה להרוויח רבות מההסכם, אשר יחזק את הכלכלה הישראלית ואת מעמדה הבין-לאומי וכן יבטיח עצמאות וביטחון אנרגטי, בשגרה ובחירום".