עצמו לרגע את העיניים. שכחו מישראל המשוסעת ורוויית המתח בין יהודים וערבים. הניחו בצד את האירועים הקשים בערים המעורבות מהעת האחרונה ודמיינו לעצמכם מציאות חלופית: מוסד חינוכי שבעיצומן של המהומות העזות שהיו בערים המעורבות בישראל, התקיימו בו מפגשי שיח בין המרצים, יהודים וערבים, שחיזקו אלו את אלו בניסיון להרגיע את הרוחות, מבלי לוותר על דיונים בסוגיות שנויות במחלוקת בנושאים הבוערים.
תארו לכם קמפוס שוקק המאכלס גוף סטודנטיאלי מגוון באופן חסר תקדים, המקיף אלפי סטודנטים וסטודנטיות. במסדרונות ובקפיטריה מתהלכות סטודנטיות בלבוש דתי מסורתי לצד צעירות וצעירים בלבוש מודרני ואופנתי, ובכיתות החדשניות, הסמוכות למסגד יפהפה - מלמד צוות מרצים ומרצות המהווה אף הוא קלידוסקופ עשיר של תרבויות ומסורות.
עכשיו פקחו את העיניים: אתם בעיר היפהפייה באקה אל-גרבייה, שבמרכזה ניצבת המכללה האקדמית לחינוך אלקאסמי. הפלא החברתי-חינוכי הזה, אחד מסמליה הבולטים של העיר ושל החברה הערבית בישראל, בולט כמגדלור במרכז היישוב, במבנה מרהיב מחופה אבן בצורת חצי מעגל. מטרתו: להוביל את החברה הערבית לשיאים חדשים של מצוינות.
ממכללה ללימודי אסלאם ועל פי ההלכה הדתית - לכוח עולה בעולם האקדמי
מכללת אלקאסמי החלה את דרכה כמכללה ללימודי האסלאם והתנהלה בשיטות לימוד מסורתיות ולפי ההלכה הדתית, שפחות מתאימים לעולם אקדמי מתקדם. בין היתר הפרידה מחיצה גדולה בין הסטודנטים לסטודנטיות, ונאסר עליהם לדבר זה עם זו. בתחילת שנות ה-2000, עם מינויו של פרופ' מוחמד עיסאווי לנשיא המכללה, הוסרו כל המחיצות.
"הסטודנטיות הסתובבו ברחבי הקמפוס בלבוש דתי מסורתי ועל פי כללי הצניעות וההלכה האסלאמית. כל הפרה של הכללים זכתה לענישה מוועדת משמעת", הוא נזכר. "גם שיטות הלימוד שהיו נהוגות אז, בהן מורה עומד מול הכיתה ויורה חומר פסקני בענייני דת מבלי שמתקיימים אינטראקציה או דיון של ממש עם התלמידים, חטאו בעיניי לחזון ולייעוד של המכללה".
7 צפייה בגלריה
פרופ' אנואר ריאן (נשיא המכללה), פרופ' מוחמד עיסאווי (יו"ר ועד מנהל), ד"ר גמאל אבו חוסין (אחראי פיתוח תוכניות לימוד אקדמיות)
(צילום: מחלקת יח"צ, אקדמיית אלקאסמי)
פרופ' עיסאווי שאף להפוך את המכללה לחוד חנית לפיתוח ההון האנושי בחברה הערבית, המהווה מוסד אקדמי ראוי במדינת ישראל. זאת, באמצעות פיתוח תכניות חדשניות באישור המועצה להשכלה גבוהה בישראל (מל"ג), ביסוס קשרים אקדמיים, חינוכיים וחברתיים עם מוסדות מקומיים מובילים ועם גופים בינלאומיים, גיוס צוות חוקרים מוביל המשלב פדגוגיה ומחקר, והצמחת גוף סטודנטיאלי שיטמיע את ערכי הפלורליזם, הצדק וההעצמה החברתית, במטרה להיות שותפה פעילה בתרבות הכלל אנושית.
פרופ' עיסאווי ידע שכדי ליישם את החזון השאפתני שלו, הוא חייב לגייס המון אנרגיות ובעיקר אומץ. "היה ברור שכדי להצליח אני חייב להתעמת עם המצב הקיים", הוא משחזר. "אמרתי לעצמי שאין ברירה: אם רוצים לעשות שינוי, חייבים ללכת עד הסוף ולהילחם. אמרתי גם שאם אצליח לעשות את השינוי דווקא במקום כזה, שממוקם בצמוד למסגד, זה יקרין את רוח השינוי לכל החברה הערבית".
תהליך אקדמיזציה מואץ והכנסת סטנדרטים אקדמיים ללימודי האסלאם
לאט אך בעקביות, השילה מכללת אלקאסמי את המעטפת הקודמת והמיושנת שלה, והפכה למכללה אקדמית מפוארת, המכשירה מורים ומורות במגוון תחומים. תכניות הלימודים עברו תהליך אקדמיזציה מואץ, כשמשנה לשנה נוספו חוגים וקורסים רבים. שמו של הגוף החינוכי יצא ברחבי המדינה כמקום האולטימטיבי להכשרת מורות ומורים בחברה הערבית, כשרבים מהם משתלבים בעבודה בבתי ספר שונים והפכים למורים המצטיינים במקום העבודה שלהם.
"קיבלנו מוסד שפעל על פי תפיסות מסורתיות, כפי שהיה נהוג אז באוניברסיטאות בעולם המוסלמי", משחזר ד"ר ג'מאל אבו חסין, היועץ האקדמי והאחראי כיום על פיתוח תוכניות לימוד אקדמיות במכללה, שהגיע למכללה ביחד עם עיסאווי. "הכנסנו דווקא בלימודי האסלאם סטנדרטים אקדמיים, לדוגמה קורס בחינוך לביקורת. במקום שלכל שאלה תהיה תשובה אחת, יש שאלות שאין עליהן תשובה, או שיש יותר מתשובה אחת".
בלב השינוי המוסדי עמד שדרוג תוכנית לימודי הדת. התוכנית עברה שינויים משמעותיים באמצעות שילוב קורסים מהפכניים לחינוך ביקורתי בתוך לימודי האסלאם. כדי להגביר את הפלורליזם ולקבל פרספקטיבה רחבה יותר, שולבו תכנים העוסקים בפילוסופיה ובאמנות של האסלאם, המבוססים גם על מקורות שאינם אסלאמיים. לימודי הדת במקום הם ברוח עקרונות התנועה הסופית, הנחשבת למתונה בזרמי האסלאם ומתנגדת לחלוטין לאלימות.
הגברת הדגש על הפן המחקרי ושדרוג איכות הסגל האקדמי
עם כניסתו לפני שנתיים של פרופ' אנואר ריאן לתפקיד נשיא המכללה החדש, הוגבר מאוד הדגש על הפן המחקרי ועל שדרוג איכות סגל המרצות והמרצים. פרופ' ריאן, כימאי בהתמחותו, מגיע מתחום המחקר והיזמות ושמו רשום על עשרות רבות של מאמרים מדעיים ולא מעט פטנטים ושיתופי פעולה עם כמה מבכירי החוקרים בישראל ובעולם.
"מיד עם הגעתי החלטתי להציב את היזמות, היצירתיות והחדשנות בראש סדר העדיפויות של המכללה," אומר פרופ' ריאן. "הדגש שהצבתי היה על שיפור ההישגים של התלמידים והמרצים כאחד, על שדרוג איכות התוכניות, על הוספת קורסים חדשים ומאתגרים ועל פיתוח תוכניות אקדמיות חדשות עתירי תוכן ועם פוטנציאל תעסוקתי מובהק ובוגרים איכותיים".
7 צפייה בגלריה
פרופ' קותייבה אגבאריה (ריקטור ומשנה לנשיא), ד"ר עביר ותד (דיקניט הפקולטה למדעים), ד"ר אינאס קעדאן (יו"ר מסלול מצויינים)
(צילום: מחלקת יח"צ, אקדמיית אלקאסמי)
הנשיא החדש טיפח מאוד את תחום המדעים המדויקים והטכנולוגיה. הוא ייסד מספר תוכניות חדשות, ביניהן תוכנית להסבת הנדסאים להוראה במקצועות טכנולוגיים – סייבר, בניין, מכונות, חשמל ותחבורה חכמה – שאליה הצטרפו בשנה הראשונה לא פחות מ-80 סטודנטים. מכללת אלקאסמי הייתה המוסד האקדמי הראשון בישראל שמפעיל תכנית הכשרה להוראת המקצוע "מידע ונתונים -Data Analysis " בבתי ספר על-יסודיים.
לפני כעשור נוספה האפשרות ללמוד גם תואר שני במכללה, והחל מהשנה הקרובה שתיים מהתכניות יאפשרו לעשות זאת גם במסלול תזה.
רקטור המכללה וממלא מקום נשיא המכללה, פרופ' קותיבה אגבאריה, מספר כי יחד עם פרופ' ריאן, הוגבר מאוד הדגש על הפן המחקרי ועל שדרוג איכות סגל המרצות והמרצים. "אנחנו יכולים להתגאות בצוות חוקרים מצוין שמוביל את המכללה היום. הקצנו תקציב עצום למחקר, על אף שזו מכללה להכשרת מורים, ואנחנו בהחלט מכוונים את המכללה לצד הזה, מתוך ידיעה שהאיכות נגזרת מהמחקר. סגל המרצים אצלנו מגוון מאוד - ערבים ויהודים".
קידום והעצמת נשים בתור יעד עליון
אחד הדגלים שמכללת אלקאסמי מניפה בגאווה - לצד שיפור ההישגים של התלמידים והמרצים כאחד, שדרוג איכות התוכניות והוספת קורסים חדשים ומאתגרים – הוא העצמתן של נשים והתקדמותן לתפקידי מפתח במכללה. הכוח הנשי היום במכללה בולט במיוחד, כש-45% אחוז מחברי הסגל הן נשים וכש-41% מבעלי תפקידים בכירים במכללה הן נשים.
ד"ר עביר ותד, שמילאה שורה של תפקידים בכירים במכללה, הובילה תוכניות חדשניות רבות, כולל תכנית להכשרת מורים ומורות להוראת מקצועות טכנולוגיים – ומאחוריה פרסומים אקדמיים חשובים, מונתה לאחרונה לדיקנית הפקולטה למדעים. ד"ר ותד, שהצלחתה מהווה מודל לחיקוי לצעירות רבות, הובילה החודש להישג בינלאומי חשוב עבור המכללה: הקורס הדיגיטלי ״חכה, פיתיון ודגים: גישות לחינוך החשיבה״, אותו פיתחה ד"ר ותד עם פרופ' יורם הרפז, העפיל לרשימת הפיינליסטים של ה-edX Prize כאחד מ-12 הקורסים הדיגיטליים הטובים בעולם, לצד קורסים מאוניברסיטת הארוורד ואוניברסיטאות מובילות אחרות.
7 צפייה בגלריה
ד"ר תגריד קעדאן (רכזת תוכנית לימודי אסלאם תואר שני), ד"ר חנין מגאדלה (מנהלת היחידה למעורבות חברתית), רו"א מוחמד כיתאני (גזבר המכללה), עו"ד אימאן גרה אלמלק (מנהלת יחסי ציבור)
(צילום: מחלקת יח"צ, אקדמיית אלקאסמי)
ד"ר אינאס קעדאן החלה את דרכה המקצועית במוסד כסטודנטית, הפכה מאוחר יותר למנהלת לשכת הנשיא, ומכהנת היום כראשת תוכנית רג"ב המטפחת את הסטודנטים המצטיינים במכללה. גם על יחסי הציבור והניהול התקשורתי השוטף אחראית אישה - עו"ד אימאן ג'רה אלמלק, שהיא גם דוקטורנטית בתקשורת פוליטית.
אל הרשימה המכובדת הזו מצטרפות גם יועצת הנשיא לקידום נשים במכללה וראש היחידה למעורבות חברתית ד"ר חנין מג'אדלה, וד"ר תגריד קעדאן, ששוברת סטיגמה נוספת ומכהנת כרכזת אקדמית לתוכנית הוראת לימודי אסלאם לתואר שני.
השאיפה - להפוך ממכללה מצליחה לאוניברסיטה הראשונה בעיר ערבית בישראל
אחרי שהפכה ממוסד חינוכי ללימודי האסלאם למכללה מצליחה שמכשירה אלפי סטודנטים מדי שנה במקצועות שונים ומגוונים, מכללת אלקאסמי שואפת להפוך לאוניברסיטה הראשונה בישראל ששוכנת בעיר ערבית.
"זה יקרה אם נהיה חדורי מטרה", אומר המנכ"ל אחמד ותד. "כבר בפנייה הראשונה שלנו למל"ג בשנות התשעים, כשהמכללה רק הוקמה, ביקשנו להיות אוניברסיטה. אני מאמין שהחלום הזה בסוף יתגשם".
"יש בישראל אלפי סטודנטים שנאלצים לצאת מדי שנה ללמוד באוניברסיטאות הנמצאות בחו"ל ובמיוחד בירדן וברשות הפלסטינית. הסטודנט הערבי, ובמיוחד הסטודנטית, נתקלים במחסומי שפה ותרבות בישראל ולכן בוחרים ללמוד באוניברסיטאות בחו"ל", אומר הגזבר מוחמד כתאני. "אלו המשכילים שהם דור העתיד של הערבים בישראל, ורק אוניברסיטה בעיר ערבית בישראל תאפשר להם להישאר בארץ, ולגבש כאן את זהותם, בכך המדינה תרוויח בענק. זה אינטרס של החברה הכללית בישראל".
מס' הטלפון לפניות: 046286743 מחלקת יחסי ציבור
