שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    מי צריך קונדום מזמר?
    הראש הישראלי ממשיך להמציא לנו פטנטים, ומיקם אונו במקום החמישי בעולם ברישום פטנטים. בין ההמצאות: רצועה נובחת, מושב אסלה מחומם, עגבניות ממותקות ומטרייה מתנפחת

    הראש הישראלי ממציא לנו פטנטים - ובשפע. תוך שש שנים נרשמה עלייה של 540 אחוז בבקשות לרישום פטנט בינלאומי בישראל. הנתונים האלה ממקמים את ישראל במקום ה-13 במספר הבקשות לרישום הפטנטים (ארצות-הברית מובילה את הרשימה), ובמקום הרביעי יחסית לגודל האוכלוסייה - אחרי שבדיה, פינלנד ושווייץ.

     

    ההמצאות שנרשמו אך לאחרונה במשרד המשפטים מעידות שהממציאים הישראלים בהחלט עתירי דמיון, אך המצאותיהם, אם להתנסח בעדינות, לא ממש הכרחיות. ובמילים אחרות - אם חשבתם שהם אלה שימגרו מחלות מידבקות או יבראו מכונה שתעשה שיעורי בית - טעיתם בכתובת.

     

    מה הם ממציאים?

     

    אז מה בכל זאת הישראלים המציאו? שיטה להכנת חלות, נר זיכרון סולרי, מסנן מים למקווה, מייבש מטריות, התקן לחימום מושב אסלה, לבוש מיוחד לשליטה על תנוחות השינה, מערכת אוורור לנעל, אביזר למניעת גלישה של משקה תוסס ובירה, מתקן המולבש על האצבע למניעת מציצתה, גלאי גנבי כוורות, פסטה שמשנה את צורתה עם הרטבתה מחדש וכפית בעלת יכולת קיבול במאוזן ובמאונך.

     

    בשנים שעברו היו המצאות הזויות לא פחות. כך, לדוגמא, המציאו קונדום מנגן לפי שינוי התנוחה, שמעליו מותקנת מערכת קול מיניטורית המופעלת על-ידי גלאי לחץ, מחרשה יורה - שילוב של מחרשה ואקדח או רובה, רצועה נובחת - רצועה להולכת חיית מחמד דמיונית, כפפה לאוהבים - כפפה משותפת לזוגות בעיצומו של חיזור לוהט, חולצת דייטים - על הגב והמותן יש כיסים מיוחדים להשחלת הידיים, לנוחות המחבק, תלבושת הסוואה מיוחדת לציידי ברווזים.

     

    ועוד המצאות: מטרייה מתנפחת - בתוך ידית המטרייה מותקן נוזל או גז שגורם לפתיחתה במקום ה ק פ י ץ המסורתי, התקן להרמת מושב בית-שימוש - מאחורי המושב תותקן ידית עם מנוף, שמרים את המושב בבעיטה קלילה, מתקן למניעת נחירות - מתקן קטן אותו שמים בפה לפני השינה, המפריד בין שתי הלסתות ומונע את הגירוי הגורם לנחירות, עגבניות ממותקות, הזרקה מיוחדת של סוכר ומלח לתוך העגבניות, שהופכת אותן לפצצת אנרגיה - מחבט רגל - בחלקה העליון של הנעל מותקן מחבט קטן, המסייע לתקוע גולים.

     

    איך רושמים פטנט?

     

    בשנים האחרונות נרשמה עלייה דרמטית בעולם כולו, ובישראל בפרט, במספר בקשות הרישום הבינלאומיות לפטנטים. אחת הסיבות לכך היא שהדרך לרישום בקשת פטנט בינלאומי פשוטה וקצרה מבעבר, בעקבות הצטרפות ישראל - בשנת 1996 - לאמנה העוסקת בהגשת בקשות בינלאומיות לפטנטים.

     

    מטרת האמנה היא ליצור מנגנון אחיד לרישום פטנטים במספר מדינות, על סמך בקשה בינלאומית אחת. משמעות הדבר היא, כי מהמבקש נחסך התהליך המייגע של הגשת בקשה לרישום הפטנט שלו בכל מדינה ומדינה. האמנה מנוהלת בידי המשרד הבינלאומי של האירגון העולמי לקניין רוחני, שמרכזו בג'נבה. אל האמנה, שנחתמה בוושינגטון בשנת 1970, הצטרפו עד היום 121 מדינות.

     

    אדם פרטי או חברה הרוצים להמציא פטנט ולקבל עליו לאחר מכן תמלוגים, חייבים בשלב ראשון להירשם במשרד המשפטים - אחרת לא יוכלו להיחשב כמי שהמציאו.
    היום, בעידן הגלובלי, יש לממציאים שאיפה להרחיב עד כמה שניתן את גבולות המידע על הפטנט שלהם, כדי שחברות בינלאומיות ירכשו אותו, או לפחות יתעניינו בו. לאחר הצטרפותה של ישראל לאמנה הוקמה באגף הפטנטים במשרד המשפטים מחלקה מיוחדת לקבלה ולטיפול בבקשות לרישום פטנטים על-פי האמנה. תושבי ישראל ואזרחיה יכולים עתה להגיש בקשת פטנט בינלאומית, שמשמעותה בקשת פטנט מקומית בכל אחת מהמדינות החברות באמנה - לפי בקשתו של הרושם. וזה פועל גם בכיוון ההפוך - תושב חוץ יכול לרשום פטנט במדינתו ולבקש שהוא יירשם גם בישראל.

     

    היום משרד הפטנטים הישראלי הוא בין המובילים בעולם בטיפול בבקשות פטנט בינלאומיות. ישראל נמצאת באחד המקומות הראשונים בעולם במספר בקשות פטנט בינלאומיות בתחום המדיה האלקטרונית - כ-80 אחוז מהבקשות מתמקדות בתחום זה. פטנט הוא רכוש רוחני, בדומה לשכירות דירה ניתן להשכיר את הפטנט לצורך יישומו.

     

    משרד רשם הפטנטים אינו עוסק בתמלוגים, העניין מוסדר בחוזה בין הממציא לחברה שקונה את הפטנט, אך הוא מאשר שאכן מדובר בפטנט שיש עליו זכויות יוצרים.

     

    למה כדאי לרשום פטנט בינלאומי?

     

    ישראלים רבים בוחרים לרשום פטנט בחו"ל באמצעות הגשת בקשת פטנט בינלאומית המוגשת למשרד הפטנטים הישראלי. משנת 96' ועד היום הוגשו כ-6,000 בקשות פטנט בינלאומיות על-ידי ממציאים ישראלים, וכ-24 אלף בקשות בינלאומיות של גורמים מחו"ל, שביקשו לרשום פטנט בישראל.

     

    בשנת 96' הוגשו 197 בקשות. בשנת 2002 זינק המספר הזה ל-1,065 בקשות. מחיר האגרה לרישום פטנט, אם אתם מתעניינים, עומד על 913 שקל. תושב או אזרח ישראל רשאי להגיש בקשה בינלאומית ללשכת הפטנטים במשרד המשפטים בירושלים או במשרד הבינלאומי בג'נבה. לשכות הפטנטים מעסיקות צוותים גדולים של אלפי מומחים, שלרשותם עומדים מאגרים גדולים ביותר של ספרות טכנית וספרות פטנטים.

     

    תפקידם של המומחים הוא לערוך חיפוש יסודי, כדי לגלות אם הפטנט החדש לא הומצא כבר בעבר. דו"ח החיפוש מתפרסם, בדרך-כלל עם פרסום מלא של הבקשה, 18 חודשים לאחר תאריך הגשת הבקשה. אנשים המעוניינים בביצוע חיפוש מקדים יכולים לבחור בין משרד הפטנטים

    האירופי או משרד הפטנטים בארצות-הברית, שהוכרו כמרכזי חיפוש בינלאומיים.

     

    מגיש הפטנט צריך לצרף לו תיאור מדויק ושרטוט - לפי הצורך - להבנת ההמצאה. לאחר שנערך חיפוש על ההמצאה, נשלחת הבקשה לארצות המיועדות. כל ארץ כזאת תתייחס לבקשה הבינלאומית כאילו מדובר בבקשה מקומית, ותעניק פטנט לאומי לפי החוק הקיים באותה מדינה.

     

    חברות ישראליות מכירות יותר ויותר ביתרונות של הגשת בקשות לפטנט לפי האמנה הבינלאומית. היתרון העיקרי הוא אפשרות לקבל דו"חות חיפוש ובחינה, שמהם ניתן לשער את הסיכוי לקבל פטנט, לפני הכניסה לשלב הלאומי, ובהתאם לכך להחליט האם להמשיך להשקיע בפטנט.

     

    וכך, הגשת בקשות פטנט במסלול הבינלאומי הפכה בשנים האחרונות ללהיט. אומנם לא קיים "פטנט בינלאומי" אך הגשת הבקשה הבינלאומית נותנת לבעל ההמצאה מדד לגבי סיכוייו לקבל פטנט - ולהירשם כאיש שהמציא את מושב האסלה המחומם.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איי פי
    מי צריך בכלל אסלה מחוממת?
    צילום: איי פי
    או קונדום מזמר?
    מומלצים