שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ריאל מדריד הבקיעה? תדעו רק עוד 2 דקות
    השכנים קפצו בגול ולא הבנתם למה? שיטות השידור השונות של חברות הטלוויזיה עלולות לגרום ל"דיליי" של עד 120 שניות בהתרחשויות על המסך. למה זה קורה, ואצל אלו חברות

    מי שיצא לו לשוטט ברחובות או לשבת על המרפסת ברגעים הלוהטים של גמר ליגת האלופות שלשום, או בזמן זכייתה של נטע ברזילי באירוויזיון, מבין בדיוק במה מדובר: שאגות נלהבות שעולות מחלק מהבתים, ורק לאחר כחצי דקה עד דקה מבתים אחרים. כלומר, אצל חלק מהצופים הוקרן הרגע הכי מרגש עשרות שניות אחרי שכניהם לבניין או לשכונה, למרות שכולם צפו לכאורה ב"שידור ישיר".

     

    המחשה: הדיליי הארוך ביותר - בסלולרי

    המחשה: הדיליי הארוך ביותר - בסלולרי

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    קוראים לזה "דיליי" (Delay: עיכוב/השהיה), וזו זירת ההתגוששות החמה ביותר בין ספקיות הטלוויזיה בישראל. הוא נובע מההבדל בטכנולוגיות השידור של חברת הכבלים הוט וחברת הלוויין יס לבין כל השאר, במיוחד פרטנר TV וסלקום TV, המפעילות טכנולוגיות שידור חדשות, מבוססות אינטרנט (OTT). בקרב אנשי המקצוע בתעשיית השידור העולמית יש אפילו מונח מקצועי חדש, Buffer Rage ("זעם האגירה"), שאותו חווים לעיתים צרכני שירותים בטכנולוגיית OTT.  

     

     

    דיליי בטלוויזיה (צילום: Getty Images)
    הערכת הדיליי לפי סוגי טכנולוגיית השידור(צילום: Getty Images)

     

    חשוב לדעת: למעשה, אין שידור טלוויזיה "חי" באמת: כך, למשל, אפשר לזהות פער מזערי של עד שנייה לטובת שידורי הוט (המגיעים לבית דרך כבל היישר ממרכז הוט) מול שידורי יס (שעוברים ממרכז יס אל לווייני "עמוס" ומשם לצלחת הביתית). אבל מול ה"דיליי" הזניח הזה, בטכנולוגיית ה־OTT המדיה לא מוצגת על המסך מיד עם קליטתה במכשיר: השידור מחולק לקבצים בני מספר שניות כל אחד והמכשיר שקולט אותם מבצע קודם תהליך קצרצר של "אגירה", שאמור לייצב את השידור ולספק מעין "מרחב ביטחון" גם כשקליטת האינטרנט לא מושלמת, וכך להבטיח את איכותו.

     

    מדובר בפער זמנים מרגע קבלת האות עד להופעתו על הצג בטלוויזיה הביתית של בין 20 שניות ל־50 שניות ולעיתים נדירות אפילו יותר. בצפייה בשידור דרך טלפון סלולרי הפער יכול להגיע אף ל־2 דקות.

     

    משך ה"דיליי" מושפע מסוג הדחיסה שבה נעשה שימוש בשידור, ממהירות האינטרנט הביתי (או הסלולרי), ממספר הממירים בבית, ממספר המכשירים הפועלים ברשת באותו זמן, ועוד. לפי יחידת המחקר העולמי של IBM, לא רק שעדיין אין פתרון טכנולוגי לבעיה אלא שבעולם יש עלייה בזמני ה"באפרינג" וה"דיליי".

     

    במונדיאל הקרוב, שישודר בערוץ "כאן", רוב לקוחות סלקום TV – שהמחוברים לשירות דרך הממיר של החברה – לא יחושו ב"דיליי", כיוון שאת שידורי הערוץ קולט הממיר הזה מ"עידן פלוס", באיכות HD בלבד, ולא דרך האינטרנט. לקוחות אחרים, הקולטים דרך אפליקציה בטלוויזיה חכמה, או דרך ממירי אפל־TV ושיאומי, יחושו בבעיה – אך ייהנו כנראה מאיכות 4K.

     

    לצד היתרון שמציגות הוט ויס ב"שידור (כמעט) ישיר", יש גם חסרונות: רוב המנויים שלהן, גם כאלה עם טלוויזיה חדשה יחסית, המותאמת לצפייה ב־4K – לא יוכלו ליהנות מאיכות צפייה של 4K (שתוצע בערוץ 511), מאחר שאינם בעלי ממיר המותאם ל־4K (כרוך בתשלום נוסף). הם גם לא יוכלו לצפות במשחקים בסמארטפון או להריץ מהלכים לאחור — יתרונות שמעניקות סלקום TV ופרטנר TV.

     

    אגב, גם הוט ויס מפעילות שירותי OTT מוזלים (נקסט TV פלוס, רמי לוי TV וסטינג TV), שמנוייהן חווים אותה בעיה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים