שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הרוסים נוהרים למפרץ הפרסי
    פוטין מהדק קשרים בטהרן, הצבאות מתכננים תמרון משותף, והתקשורת רומזת על כניסה רוסית לנמלים באיראן. מה זה אומר על המעמד של ארה"ב באזור?

     

    ולדימיר פוטין וחסן רוחאני  בסוצ'י רוסיה (צילום: AP)
    ארכיון. ולדימיר פוטין וחסן רוחאני (צילום: AP)

    החזרה של רוסיה למזרח התיכון לא פוסחת גם על המפרץ הפרסי. המהלכים הדיפלומטיים והמדיניים שנקטה לאחרונה מעידים על כך שהיא מעוניינת להגביר את השפעתה ולקרוא תיגר על ההגמוניה האמריקנית במפרץ.

     

     

    על פי הדיווחים בתקשורת בטהרן ובמוסקבה, עד סוף השנה יערכו צבאות איראן ורוסיה תרגיל צבאי באזורי מצרי הורמוז, שם גבר לאחרונה המתח בין איראן לבין המדינות הערביות והמערב. בראש ובראשונה מדובר בצעד פוליטי-הצהרתי המכוון לארה"ב ובריטניה, שהקימו שם כוח משימה משותף.

     

    באיראן מתייחסים לצעד הזה כחיזוק משמעותי של הברית עם מוסקבה ורואים בו תשובה מוחצת לגל השמועות על הקרע בעניין הסורי. זה אכן נכון באופן חלקי: חרף המחלוקות בהקשר של עתידה של סוריה, רוסיה זקוקה לאיראן כבת-ברית אסטרטגית שמאפשרת לה דריסת רגל משמעותית במזרח התיכון, וממילא לאיראן אין כיום אלטרנטיבות לברית הזאת.

     

    במקביל, במוסקבה מעוניינים להרחיב את היקף המכירות של הנשק הרוסי לאיראן. תוקפה של החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 2231, שהתקבלה ב-20 ביולי 2015 במסגרת הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית, יפוג בקיץ 2020. ההחלטה הזאת מונעת כרגע אספקה של רוב סוגי הנשק לאיראן, והסיכוי שארה"ב תוכל שוב להעביר החלטה דומה שואף לאפס. איראן זקוקה לנשק ולציוד טכני לצבאה, וניתן לשער שמו"מ בעניין בין מוסקבה לטהרן כבר החל.

     

    ולצד החדשות על התמרון הצבאי, התקשורת האיראנית החלה להריץ לאחרונה את הידיעה על כך שרוסיה עשויה לקבל מטהרן אישור לפרוס הצוללות הגרעיניות ומסוקי הקרב שלה בנמלי בושהר וצ'בהר. הקמה של בסיסים קדמיים במפרץ הפרסי יכולה להגשים את החלום הרוסי הישן-נושן על היציאה לים הפתוח. יחד עם זאת, ידוע שאיראן קנאית לריבונותה, ובינתיים לידיעות הללו אין אישור ממקורות רוסיים. ייתכן שאיראן היא זאת שעומדת מאחורי הפצת המידע ככלי לחץ נוסף על המערב במאבקה נגד הסנקציות.

    לפני כחודש הציג משרד החוץ הרוסי מתווה מדיני חדש במפרץ הפרסי ובספטמבר עתיד הנשיא ולדימיר פוטין להציג אותו באו"ם. ביסוד המתווה נמצאת הדרישה לוויתור על בסיסים צבאיים זרים במפרץ – דרישה שמראש ידוע שלא תתקבל היטב על ידי ארה"ב או המדינות הערביות, שם ממוקמים בסיסים צבאיים אמריקניים רבים.

     

    כמו כן כוללת היוזמה הרוסית קריאה להקמה של קואליציה בינלאומית נגד טרור בחסות מועצת הביטחון של האו"ם, לאיסור על הפצת נשק להשמדה המונית, ואת הדרישה הרוסית הקבועה "לפעול למען שמירת שלום על בסיס של לגיטימיות בינלאומית".

     

    בינתיים רק סין תמכה באופן מוצהר במתווה הרוסי. אך גם אם ההנחה הסבירה היא שהוא לא ימריא, רוסיה תציג אלטרנטיבה לניסיון האמריקני לייצר קואליציה בינלאומית אנטי-איראנית. הצעד הזה נועד לסמן את המפרץ הפרסי כאזור חשוב שרוסיה לא מתכוונת לוותר עליו.

     

    כך או אחרת, לאחר שנים רבות של פעילות בעצימות נמוכה, רוסיה מתחילה להגביר את פעילותה באזור המפרץ הפרסי בכמה מישורים - מדיני, צבאי וכלכלי – והיא מעוררת את השאלה אם מוסקבה תוכל לכרסם בהשפעתה של ארה"ב.

     

    על פניו נראה שהמדינות הערביות דווקא היו מעוניינות בשיתוף פעולה עם מוסקבה, בין השאר משום שרבות מהן מתוסכלות מהיעדר מדיניות אמריקאית תקיפה בהקשר של הפרובוקציות האיראניות. אבל כל עוד רוסיה ממשיכה בשיתוף פעולה קרוב עם טהרן, ואינה יכולה להציע להן תמורות משמעותיות, הן לא יעשו דבר שיפגע בברית המסורתית והאסטרטגית עם ארה"ב. רק היחלשותה של הברית הזאת יוכל לגרום לשינויים האסטרטגיים משמעותיים באזור המפרץ.

     

    • הח"כית לשעבר קסניה סבטלובה היא עמיתת מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה, הבינתחומי הרצליה. טור זה משקף את תובנות המכון

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים