האלוהים האקסקלוסיבי

בראשית ברא האדם את אלוהים. זוהי, בעצם, תמצית האמונה של האדם הלא מאמין. האדם החופשי, הליברלי, ההומני–חילוני רואה באדם ולא באל את מרכז ההוויה. אדם הוא אדם, בין שהוא זכר ובין נקבה, בין שהוא חסר דת או שייך לדת או כת כלשהי, בין שהוא שחור או לבן. אדם הוא מושא לזכויות וחובות מתוקף חייו. הדמוקרטיה הליברלית המערבית מניחה כיסוד מוסד את העובדה שכל בני האדם שווים (We hold these truth to be self evident that all men are created equal) .
האלוהים של האדם החילוני הוא ישות אינדיבידואלית ולא קולקטיבית, ישות אישית ואינטימית שיש לכל אדם זכות מוחלטת ובלתי ניתנת לערעור להאמין בו אך חל איסור מוחלט לכפות את רעיונותיו של האל על האחר. אין לציבור החופשי "אלוהים טוב" ו"אלוהים רע". אין אלוהים אקסקלוסיבי שלו ורק לו החובה לעבוד וממנו לירוא כאשר שאר האלוהימים הם מוקצים מחמת מיאוס. לכל אדם האלוהים שלו, שהוא שלו ורק שלו, ואין לכפותו על זולתו.
בזכותה של חשיבה חופשית זו הצליח המערב להתקדם מאות בשנים על פני החלקים האחרים של העולם. מדוע דווקא המדינות הדמוקרטיות הן אלה שהכנסתן משגשגת, החברה בהן מתקדמת, התשתיות בהן ראויות והפרט חי בהן ברווחה? משום שרק דמוקרטיה ליברלית (בניגוד לדיקטטורה תיאוקרטית) יכולה לאגד את הטוב שבכל נתיניה וליצור לפרט חברה טובה יותר. נכון, יש מחלוקת בין סוציאליסטים וקפיטליסטים, בין אלה הקוראים למעורבות גדולה יותר של המדינה לבין אלה המטיפים לצמצום מעורבות זו, אך כולם מאוחדים סביב הרעיון המרכזי. לאדם במדינה דמוקרטית הזכות לחופש הדת ולחופש מדת. זהו יסוד מוסד של החברה המערבית.
האלוהים היה אחת ההמצאות היותר טובות של החברה האנושית. בימים בהם לא ידעו אנשים להסביר תופעות טבע פשוטות, חששו מפני המחר ומשך חייהם היה לכל היותר 50-60 שנה – היה האלוהים ה"דבק" המאחד. בגללו או בזכותו הצליחה האנושות בימי קדם לשמור על מסגרת חברתית שפויה. אבל היום צריך להניח לאלוהים הזה, הקולקטיבי, הקנא והנוקם, המחשב חשבונות מיסטיים לצלול אל נבכי ההיסטוריה האנושית. תפקידו תם ואנו מודים לו על תרומתו הלא-מועטה במשך שנות ההיסטוריה האנושית.
עם זאת, יש חברות שאינן מוכנות לזנוח את אלוהים. הן מבקשות להשליטו בעולם בכוח הזרוע. שלא במפתיע – אלה המבקשים להשליטו סובלים, בדרך כלל, מעוני, מפיגור חברתי, מחוסר תשתיות חברתיות נאותות, ומשאר מרעין בישין. החברות הקנאיות הללו מצויות בכל מקום בעולם, וגם אצלנו בישראל יש המבקשים להחזיר עטרה ליושנה ולהמליך מלכות שדי על הארץ. הקנאות הדתית אינה נחלתם של המוסלמים בלבד. לא מועטים הנוצרים שגם היום מבקשים להעביר את כל העולם מלחמת גוג ומגוג על מנת שישו יחזור וימלוך ביקום וכן, מה לעשות, גם אצלנו, בני העם היהודי, יש כאלה הלוקים בחשכה ובקנאות דתית. כאלה המבקשים לכוף על זולתם את דעותיהם ואמונותיהם. בשמו של האלוהים האקסקלוסיבי הזה נעשו ועדיין נעשים כמה ממעשי הזוועה הנוראיים ביותר עלי אדמות, והפשע שנעשה בניו-יורק הוא הטרי שבהם, אבל חוששני שלא האחרון. האלוהים קם על יוצריו. הגיע הזמן שיוצריו יחזירוהו למקומו.