האם מותר או אסור לחלל שבת כדי להציל גוי?

כבכל שנה, גם השתא, דרשות ההתעוררות שנישאו בציבור החרדי לקראת יום כיפור הניבו פנינים. בכלל זה שיעור של מנהיגה הרוחני של ש"ס, הרב עובדיה יוסף, בו הבהיר את פסיקתו המהפכנית שמותר לחלל את השבת בשביל להציל חיי גוי (באוניברסיטת בר אילן), ודרשה אחרת שלו, עם מסר הפוך לחלוטין: "מה אכפת לנו מגוי?" (בבית הכנסת "היזדים").
ועוד: ירידה פרטנית לסוגי המאכלים הרצויים בסעודה המפסקת, ושיר הלל מתמשך לגיבורת האמונה הטראגית של השנה בציבור החרדי: הילדה חיה סחוויסחורדר, שהוריה ושלושה מאחיה נרצחו בפיגוע במסעדת "סבארו" בירושלים.

דרשות מנוגדות של הרב עובדיה

השניות בדמותו של מנהיגה הרוחני של ש"ס הרב עובדיה יוסף באה לידי ביטוי בשתי דרשות שנשא השבוע. ביום שלישי גייס את כל עוצמתו ההלכתית והקדיש שיעור שלם בפני תלמידי המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר אילן להסביר את פסיקתו המהפכנית על-פיה למרות האיסור המפורש בהלכה על חילול שבת בשביל להציל חיי גוי, בכל זאת צריך לעשות זאת.
לעומת זאת בדרשה שנשא בפני "קהל הבית" הש"סניקי שלו, בבית הכנסת "היזדים" בשכונת הבוכרים, אמר דברים הפוכים לחלוטין. הרב עובדיה יוסף טרח בדרשתו זו להבהיר לציבור, שפיקוח נפש דוחה את צום יום הכיפורים וכי לחולה הנמצא בסכנה אסור לצום.
לצורך כך הזכיר הרב עובדיה שבמקרים של פיקוח נפש מחללים את השבת כדי להציל נפש מישראל וציטט בלשונו את המשנה ממסכת יומא: "מי שנפלה עליו מפולת. ספק הוא שם, ספק אינו שם, ספק הוא חי ספק מת, ספק ישראל ספק נוכרי אפילו הכי (כך) מחללים עליו את השבת".
הרב עובדיה הסביר כי "אם ביום שבת נפלה מפולת על מישהו ונקבר מתחת למפולת ולא יודעים מי זה שנקבר, אם זה יהודי או גוי. על גוי לא מחללים את השבת, מה אכפת לנו מגוי? מי שהוא יהודי 'וחי בהם' ולא שימות בהם, אבל לא על גוי".
במקביל להסבר של הרב עובדיה על כך שאסור לחלל שבת בשביל להציל חיי גוי, הבהיר הרב שעל יהודים חולים להתייעץ עם רופא בשאלה האם מותר או אסור להם לצום והוסיף כי עדיף לשאול רופא דתי, אבל אפשר לסמוך על רופא חילוני כי "אפילו אם הרופא במקרה הוא לא דתי... חוששים אולי דבריו נכונים, אתה יכול להישבע שהוא מדבר שקר?".
לפחות באחת מדרשותיו לאחר האסון בבנייני התאומים ערך הרב עובדיה יוסף "מי שבירך" לפצועי הפיגוע בארה"ב והבהיר בסוף הברכה שהכוונה "ליהודים שלנו". לעומת זאת בהזדמנויות אחרות, בין היתר בתפילות יום הכיפורים שנערכו בבית הכנסת שבביתו הקפיד הרב להוסיף לברכה הקבועה שלו לשלומם של חיילי צה"ל, גם ברכה נוספת "לשלום כל נפגעי הטרור בארה"ב ובארץ".
בתפילות אלו אגב, נכח הבדרן אלי יצפאן, שהגיע במיוחד לירושלים כדי להתפלל עם הרב עובדיה יוסף ביום כיפור ואף השקיע סכום כסף לא מבוטל (בדולרים) בקניית העלייה ל"מפטיר".
בעקבות פניית ynet נדרש הבוקר (ו') הרב שוב לסוגייה והבהיר שמותר ליהודי לחלל שבת בשביל להציל חיי גוי.

מותר ואסור לחולים ביום כיפור

כלי התקשורת החרדיים והדרשנים השונים הירבו לעסוק בפרטי הפרטים של המותר והאסור לחולים אשר נאלצים לאכול ביום כיפור. המודעות פירטו כי "כמות האוכל המותרת - 'פחות מכשיעור' היא 30 סמ"ק כל 9 דקות", וכי "כמות השתייה המותרת היא 40 סמ"ק לכל 9 דקות. כמות שתייה זו אמורה לגבי אדם בעל מידות גוף בינוניות. מי שמידותיו קטנות יותר יפנה למורה הוראה".
הגדיל לעשות אחד הדרשנים ב"ערוצי הקודש" שהבהיר לשומעיו מה אסור לאכול בסעודה המפסקת לפני תחילת הצום: "צריך להיזהר לא לאכול דברים המרבים את הזרע, לא לאכול בשר בהמה, ביצים מבושלות, שום צלוי או מטוגן, חלב חם, כל מוצרי החלב ומאכלי דגים".
כל זאת בשל העובדה ש"חוששים שיגרמו לאדם לראות קרי ביום כיפור". עם זאת, הדרשן אמר כי לפחות לגבי מאכלי דגים "יש עדות שכן נוהגים לאכול".

חיה סחוויסחורדר כדמות מופת בציבור החרד

במרבית הדרשות שנישאו לקראת יום הכיפורים, התברר כי מבלי שהתכוונה הפכה הילדה חיה סחוויסחורדר, שהוריה ושלושה מאחיה נרצחו בפיגוע במסעדת "סבארו" בירושלים, לדמות מופת בעייני הציבור החרדי ולסמל אידיאל האמונה היהודית הטהורה.
העיתונות החרדית, בכלל זה חוגי "נטורי קרתא", יצאו מגידרם ממה שהגדירו כ"שיעור מוסר ואמונה שקיבלנו מילדה בת שמונה". דוגמא לכך הייתה ביום שלישי האחרון כשבאיצטדיון רמת גן נערך כנס התעוררות וסליחות בהשתתפות אלפים רבים.
בשיאו של האירוע דיבר הרב יהודה יוספי בהתרגשות על "ילדה בת שמונה, חיה היתומה, אמרה בפני כולם 'הכל מידי ה', הטוב והרע, עוד מעט יבוא המשיח ותהיה תחיית המתים וההורים שלי יקומו לתחייה'. דבר כזה טרם נשמע בתקשורת הישראלית מאז קום המדינה: שתהיה תחיית המתים ושיבוא המשיח... וכשראש הממשלה שאל אותה איזו מתנה היא רוצה, היא יכלה לבקש כל דבר - מה היא אמרה לו? אמרה לו 'אני מבקשת שתשמור שבת אחת'". הקהל, למותר לציין, יצא מגידרו.

יציאת השבת

מתוך אחת מהדרשות שנישאו השבוע: "הרב מבריסק היה מקל מאד עם חולים ביום כיפור. שאלו אותו: 'איך כבודו שמחמיר בכל העניינים, דווקא בדיני יום כיפור מקל?" השיב להם: "אני לא מקל בדיני כיפור, אני מחמיר בדיני נפשות".