שייט בגולאט לאורך חופי תורכיה

קו החוף התורכי נמתח על פני יותר מ-8,000 קילומטרים. קו החוף הישראלי מתפאר ב-197 קילומטרים, רבע מהם תפוסים בידי הצבא, חברת חשמל, רשות הנמלים ואולי עוד גוף ממלכתי אחד או שניים ששכחתי כרגע. אי אפשר להתעלם מן הנכס הזה, הקרוב ומזמין כל כך של תורכיה.
קו החוף שפונה אל הים התיכון, הים האגאי, הים השחור וים מרמרה משופע במאות מפרצים, אוצרות טבע, אתרים ארכיאולוגיים מרתקים, מים נקיים מאוד (התעלומה הגדולה ביותר במזרח התיכון) וצבע כחול בשפע. בזמן האחרון, בעיקר בגלל התעניינות גוברת של מבקרים מישראל, עוסקות כמה חברות תיירות בפיתוח חופשות שיט קצרות. החופשות האלה, בנות ארבעה ימים או שבוע, מציעות במחירים שווים לכל נפש את האפשרות שעדיין נשמעת לרובנו כפריבילגיה השמורה לעשירים מופלגים: שיט תענוגות לאורך החופים במפרצי תורכיה.
מתברר שזו עכשיו אפשרות מפלט מצוינת, לא מאוד יקרה, שיתרונה הגדול ביותר טמון בניתוק המוחלט שהיא מעניקה. על סיפון ספינה קטנה המשייטת לאורך חופי תורכיה נראות הבעיות של המזרח התיכון כמו אגדת עם רחוקה.

ספינות עץ עם תרנים ומפרשים

הייחוד של השיט בתורכיה טמון בסוג הספינות. הגולאט (GULETTE) היא ספינה תורכית מסורתית, שפותחה במשך מאות שנים כתערובת של ספינת דיג בינונית עם ספינת משאות קטנה. הגולאטים נבנו תמיד כדי שיתאימו לשייט לאורך החופים המפורצים של תורכיה. הם עדיין בנויים עץ, התרנים הגבוהים שלהם עדיין נושאים מפרשים, אבל הייעוד השתנה לחלוטין. כיוון שהם הותאמו בשנים האחרונות לשיט תענוגות נוספו להם כל היתרונות של יאכטות נוחות.
מה שנותר בעצם הוא המבנה הבסיסי של הסירות האלה, שמצטיין בעיקר בסיפון רחב, ביציבות ששמורה לכלי שיט לא מהירים והיכולת להפליג בביטחון במפרצים לא עמוקים במיוחד. רוב הגולאטים שמשייטים עכשיו לחופי תורכיה הותאמו לנשיאת 10-12 אנשים. יש בהם חמישה או שישה חדרי שינה נוחים, מטבח משוכלל וספות מרווחות על הסיפונים.
זו לא הפלגה קשה במיוחד, והעובדה שהגולאטים לא יוצאים בדרך כלל לשיט בים הפתוח, אלא משוטטים בין המפרצים ולאורך החופים מאפשרת להימנע כמעט לחלוטין ממחלות ים. התוצאה פשוטה ומפנקת מאוד – שיט חופים שמחייב בעיקר יכולת לבטלה מוחלטת במשך כמה ימים. לא לכולם יש את זה אבל אלה שדבקים במטרה עשויים להפיק מכך הנאה גדולה.

"מפליגים, עוצרים לשחייה, אוכלים"

כדי להמחיש עד כמה גדול נטל החופשה שמוצעת על הגולאט מובאת כאן בהרחבה עדות אישית מנסיון כזה:
"נחתנו באיסטנבול – ומשם לקחנו טיסת המשך לדלמן, שם חיכה לנו ואן שלקח אותנו למרינה של גוצ'ק GOC’EK כאן עלינו לראשונה על סיפון הגולאט. שמה 'אודיסיאה' והתאהבנו בה כבר מהרגע הראשון. כולה עשויה עץ, סיפון קדמי מרופד במזרונים, סיפון אחורי עם שולחנות אוכל וספות, גג לשיזוף.
"החדרים קטנים אבל נעימים בכל חדר מיטה זוגית, ארון, שירותים (כמעט כמו בבית – רק שצריך לשאוב אחרי ולפני כל תוצרת) ומקלחת. בגולאט שלנו גם היה מזגן אבל לא הפעלנו אותו אפילו פעם אחת.
"בצהרים הרמנו עוגן ושטנו כשעה למפרץ מדהים ביופיו שם עצרנו לאכול ארוחת בוקר – כשנער הסיפון טורח סביבנו כל הזמן. מכאן ואילך אין הרבה מה לכתוב כי כל מה שעשינו במשך ארבעת הימים היה כלום כלום וכלום. כל כמה שעות מפליגים, מידי פעם עוצרים לשחייה. כל מפרץ נראה גן עדן מושלם יותר מקודמו, קופצים למים הצלולים אפילו בעומק של 20 מ' רואים את הקרקעית, אוכלים כמו תינוקות – כל ארבע שעות בערך, השף שלנו היה נהדר כל האוכל היה פשוט מושלם והכל היה מוגש בצורה אסתטית ונקיה. בין הארוחות פינקו אותנו בשתייה. התזוזות היחידות הן מהסיפון הקדמי לאחורי, לעליון ולפעמים קופצים למים: על מצופים – כדי שלא נצטרך לעשות תנועות מיותרות של שחייה.

אין שום צורך לעלות ליבשה

הצוות היה נעים בצורה יוצאת דופן ולא רק בגלל חיים רביבו – למרות שיש לזה חשיבות רבה גם כאן. הם פשוט יודעים איך לארח ואיך לגרום לך להרגיש נעים, הטבח והקפטן דיברו מעט אנגלית וממת – נער הסיפון שמדבר אנגלית טובה יותר, תיקשר איתנו כל הזמן והתגלה כבחור חכם וחביב (שגדל בכפר ליד מרמריס ומעולם לא יצא מגבולות תורכיה ואפילו לא היה באיסטנבול).
אם נורא מתעקשים אפשר לעשות כל מיני דברים תרבותיים – למשל העתיקות ליד DALYAN שמגיעים אליהן בסירה קטנה שניתן לשכור במקום (עולה 100 דולר ליום טיול שזה בערך חמש שעות).
במשך כל השייט כמעט ולא עולים ליבשה (רק אם ממש רוצים) מסביב רואים כל הזמן יאכטות – שחלקן גרמו לי לחוש קינאה עזה. בערב עוגנים במפרצים המקום מספיק גדול ובד"כ לא יעגנו יותר משלוש יאכטות באותו מפרץ וגם זה במרחק נעים כך שאף אחד לא מפריע אחד לשני למרות שמאוד מקובל לנופף בנימוס לשלום.
"כל נושא האוכל בטיול מאוד פשוט, אפשרות אחת היא לשלם עוד 25 דולר ליום לאדם ולקבל FULL BOARD בלי לדאוג לכלום. האפשרות השנייה היא לקנות מצרכים לבד ולהחליט מה אוכלים ומתי אוכלים ואם אוכלים בספינה או מחוצה לה – בכל מקרה יש שף שמבשל בעבורך. כל האוכל כולל הבשר ושתייה קלה ואלכוהול לחמישה ימים עלה לנו 300 דולר. במהלך השייט יש סירות מנוע שעוברות בבוקר עם לחם טרי, ו"אוטו גלידה" ששט גם הוא בין היאכטות.
לסיכום – הטיול הזה ממומלץ ביותר למי שרוצה לנוח באמת ושיש לו חברים טובים שלא יציקו לו אחרי 24 שעות, כי אין לאן לברוח. מצד שני אם לא מעמיסים הרבה אנשים על היאכטה יש לכל אחד את המקום שלו.

שימושי

את הגולאט שכרנו מישראל בחברת "תשוט" (5274222-03). התענוג עולה 900 דולר ליום וכולל את היאכטה (דמי עגינה חשמל מים ארבע שעות הפלגה ביום ושש שעות מזגן) ושלושה אנשי צוות. לא כולל טיסות.
החודשים המומלצים לשיט בגולאט הם בין אמצע אפריל לאמצע אוקטובר, כך שאפשר עוד להספיק אפילו השנה. אם לא, אין זמן טוב יותר לתכנן את השיט של האביב הבא. זה עוזר מאוד להתמודד עם טילי שיוט.
מידע רב נוסף אפשר לקבל בלשכת התיירות התורכית ברח' בן יהודה 1 בתל אביב.