אושרו שני חוקי יסוד לחקיקה, אחד עוכב

צעד נוסף בדרך לרפורמה האזרחית של ראש הממשלה, נתקל בהתנגדות, והפעם היה זה בוועדת השרים לענייני חקיקה. ועדת השרים אישרה היום (יום א') שני חוקי יסוד שיגיעו להצבעה בכנסת מייד עם תום פגרת החורף: חוק יסוד זכויות במשפט וחוק יסוד חופש הביטוי. אולם, חוק היסוד השלישי, חוק יסוד זכויות חברתיות, זכה להתנגדות בוועדה.
יו"ר סיעת עם אחד, עמיר פרץ, פנה ליו"ר הוועדה, שר המשפטים יוסי ביילין, בבקשה לעכב את אישור חוק יסוד זכויות חברתיות, שיוגש לבקשת פרץ רק לאחר דיון משותף. "חוק יסוד זכויות חברתיות הוא בעל השלכות הרסניות לציבור " אמר פרץ ל- ynet. לדבריו, החוק המדובר גובש עוד בימיו של שר המשפטים הקודם, ח"כ צחי הנגבי, ועל פיו, הממשלה "תשקול" מתן עזרה לאזרחים, ולא תעשה זאת כמחויבות ממשלתית. פרץ מציע חוק יסוד אלטרנטיבי המעניק מעמד משפטי לזכויות החברתיות.
השר מיכאל מלכיאור, גם הוא חבר בוועדה, התנגד לכל שלושת חוקי היסוד המוצעים. במכתב שכתב לביילין מכנה מלכיאור את העברת החוקים בועדה, "מחטף, שנזקו רב על תועלתו". מלכיאור כתב עוד, כי יערער על החלטת הוועדה.
חוק יסוד זכויות במשפט מפרט מהן זכויותיו של אדם במסגרת קשריו עם מערכת המשפט: חפותו של מי שטרם הורשע, זכויות עציר, זכות אדם למשפט הוגן ואיסור ענישה רטרואקטיבית.
חוק יסוד חופש הביטוי וההתאגדות קובע, כי לכל אדם הזכות להחזיק בדעות, לבטאן ולפרסמן. כן שמורה לכל אדם זכות היצירה, החופש לקיים אסיפות, הפגנות בדרכי שלום והחופש להתאגד.