שתף קטע נבחר

מסעדה שבדית שאי אפשר לשכוח

26 שנה מנהל ז'אן-לואי את המסעדה שלו בהלסינגבורג, מרחק שעה מקופנהאגן. גבינת עיזים חמה, פילה טלה ואומלט נורבגי נפלאים בעיר נמל ציורית. שווה ביקור

בהלסינגבורג פגשתי את ז'אן-לואי. מיותר לציין שהוא צרפתי, הרי השם מסגיר זאת ממילא. ז'אן-לואי זה הוא כל אשר הלסינגבורג היא לא. אדם בלתי-קונבנציונלי לחלוטין. פתוח, בדרן, עליז. צרפתי מהדרום שטוף השמש.
והאיש החם הזה, בנו של מפקד משטרת טולון, עיר מולדתו, שמעיד על עצמו שתמיד היה מרדן, התאהב לפני כ-35 שנה דווקא בעיר-הנמל השבדית השקטה, המסודרת, השמרנית, הקרירה ברוב עונות השנה.
הייתי בן 24 כשהגעתי לכאן במסגרת טיול, ופשוט התלהבתי מהניקיון, מהמים הצלולים, מהחוף המסודר ומהיופי של הנוף הצפוני, מסביר ז'אן-לואי, היום בן 58. נראה כי גם מהשבדיות התלהב, כי זמן קצר אחרי ששב, כעבור חודשים אחדים, להלסינגבורג, התחתן עם צעירה מקומית. ביחד עם הורי אשתו פתח בשנת 1975 מסעדה בשם לה פטיט, אותה הוא מנהל עד עצם היום הזה.

שף, צייר, קוסם ודוגמן

קשה להגדיר את ז'אן-לואי מרשנדיז מנהל מסעדה, זה כמו להגיד על פיטר יוסטינוב שהוא שחקן קולנוע. ז'אן-לואי, שלמד בישול באחד מבתי הספר הטובים בצרפת, בעיר תונון-לה-בן (אבי רצה שאלמד משפטים) הוא אכן בעל מסעדה. וגם שף, צייר, דוגמן, קוסם וכרוז באירועים שונים. לפני כשבע שנים התחיל לצייר (תמיד הייתי לי משיכה לאמנויות), והוא מדגיש בגאווה גלויה כי הוא בהחלט מצליח גם במישור זה. היו לי כבר תערוכות ואני מוכר בצורה בהחלט סבירה, הוא אומר.
די להיכנס למסעדה בעלת העיצוב החם (אגב, בניגוד לשמה, היא כלל לא פטיט), כדי להבין מיד מהו מקצועו השני של הבוס. הקירות מקושטים בציוריו (אקריל על בד) שלרוב מתארים נופים מטולון ומאזור פרובנס. נראה שלמרות אהבתו להלסינגבורג ולשבדיה, נשאר לפחות חלק מליבו באותו חבל ארץ של צרפת בו נולד וגדל.
דוגמן, אמרנו. ז'אן-לואי, שהוא גם אמן במישור יחסי הציבור, אכן מופיע במודעות (אפילו בשער) של מגזינים לתיירות ובידור, ולעתים מטופף בחברת דוגמניות מקצועיות על מסלולי תצוגות האופנה. את הופעותיו כקוסם הוא עורך בעיקר לפני הילדים של אורחי המסעדה, שהיא, איך לא, שם דבר לא רק בהלסינגבורג אלא ברחבי שבדיה ובדנמרק הסמוכה.
כבר 26 שנים קיימת לה פטיט בניהולו של ז'אן-לואי הססגוני, שנשאר הבעלים היחיד אחרי שהתגרש מאשתו. היא לא היתה בנויה לענף הגסטרונומיה, הוא מסביר, אך מודה מיד שגם העובדה שבמשך שנים היה מכור לטיפה המרה לאו דווקא עזרה לשלום בית. כעשר שנים אני נקי לחלוטין, הוא ממהר להדגיש, ומוסיף שהוא גם מרצה בחוגים של אלכוהוליסטים אנונימיים.

אומלט נורבגי

הלסינגבורג היא עיר אטרקטיבית לתיירים, לרבות מבקרים מדנמרק השכנה. מקופנהאגן אפשר להגיע תוך שעה, כולל זמן ההפלגה במעבורת מהלסינגור. הלסינגבורג, העיר בדרום שבדיה, היא עיר עם נמל ציורי וחופים נקיים, טיילת יפה, כנסיות עתיקות, מוזיאונים, רחובות צרים במרכז, מדרחוב גדול עם מאות חנויות. על העיר אפשר לצפות ממגדל קורנן, שנבנה במאה ה-12 בגובה 35 מטר, כחלק ממבצר ששלט על המיצר בין שבדיה ודנמרק. העיר בת 110 אלף התושבים שווה בהחלט ביקור. אגב,יש לה גם קבוצת כדורגל טובה, הנמצאת כבר שנים בחלק העליון של הטבלה.
אני מודה שז'אן-לואי ולה פטיט הם הסיבה העיקרית לכך שאזכור את הלסינגבורג לטובה. למעשה הגעתי למסעדה באקראי, כשחיפשנו ביום גשום, לשווא, מסעדה עליה המליץ ספר-תיירות ישראלי. אני ממליץ שלא לחפש את הרחוב (שמו ברוקסגאטאן והוא נמצא במרכז בכניסה למדרחוב), אלא לשאול מיד על המסעדה. ואז תזמינו, מבין כל המאכלים, הטעימים כולם, קודם כל שניים מהספסיאליטה של השף ז'אן-לואי: שברה שו (גבינת עיזים חמה) עם דבש ותבלינים, או פילה של טלה עם ראטאטואי (כתריסר ירקות מבושלים בסיר אחד) וגראטן של תפוחי אדמה.
לקינוח מומלץ להזמין אומלט נורבגי. לאלה שאינם יודעים מה מסתתר מאחורי שם זה, מוטב שלא אסביר, כדי שלא לקלקל את ההפתעה. המחירים, אגב, בהחלט סבירים: כ-60 עד 110 שקל לאדם. בצהריים יש גם ארוחה עסקית בת שתי מנות, במחיר נוח עוד יותר.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הלסינגבורג. גם יפה וגם עם קבוצת כדורגל טובה שנמצאת כבר שנים בחלק העליון של הטבלה
מגדל קורנן. נבנה במאה ה-12 בגובה 35 מטר כחלק ממבצר ששלט על המיצר בין שבדיה ודנמרק
מומלצים