ממפיס גריזליס: קול קורא לנדוד

לאחר השפלות מקצועיות חוזרות ונשנות, טענות וביקורות מכל עבר והפסדים כספיים אדירים, החליט מייקל הייסלי לנטוש את ואנקובר ולנדוד עם הגריזליס שלו דרומה לממפיס, טנסי. בדרך הארוכה מקנדה, שוחררו שאריף עבדור-ראחים (לאטלנטה) ומייק ביבי (לסקרמנטו), וצורפו ג'ייסון וויליאמס התזזיתי מסקרמנטו, הסנטר לורנזן רייט מאטלנטה ולא פחות מארבעה רוקיז חדשים ומבטיחים.
כל אלה, בצירוף הסגל המעט וותיק יותר בראשותם של מייקל דיקרסון ובראיינט ריבס, אמורים לשמש כאבני היסוד לגירסה הדרומית של הגריזליס. על פניו הגירסה האמריקנית של הקבוצה נראית אולי יציבה פחות מזו הקנדית, אך היא ללא כל ספק תספק כדורסל מהנה ממנה. עדיין קשה לדעת אם כל זה יספיק כדי למלא את היציעים הרעועים של ה'פירמיד' בממפיס, אך נראה כי בשלב ראשון לפחות הייסלי יהיה יותר מרוצה.

הסגל

סנטר: לורנזן רייט (26, 2.12 מ') - נמוך וכחוש יותר מבראיינט ריבס המאסיבי (28, 2.14 מ'), אך נייד ואתלטי ממנו. שניהם ימשיכו להסתיר לאייזק אוסטין (32, 2.10 מ') את דקות המשחק.
פאוור פורוורד: סטרומייל סוויפט (22, 2.08 מ') - אתלט קפיצי וכשרוני, בעיקר בהגנה. טוני מאסנבורג (34, 2.07 מ') וגרנט לונג (35, 2.04 מ') ימשיכו במה שנהגו לעשות שנים כה רבות - להרביץ.
סמול פורוורד: שיין באטייה (23, 2.04 מ') - השחקן המצטיין במכללות בשנה שעברה יועדף כנראה על פני הרוקיז האירופאיים - פאו גאסול הספרדי (21, 2.14 מ') ואנטוניס פוטסיס היווני (20, 2.08 מ') - בעיקר בגלל ההגנה, הבשלות והרבגוניות.
שוטינג גארד: מייקל דיקרסון (26, 1.96 מ') - נשאר בגריזליס ואמור להוביל אותם בהתקפה כקלע מוביל מחצי מרחק ומהשלוש. ניק אנדרסון (33, 1.98 מ') הגיע כבד ומתוסכל, אבל יש עדיין תקווה להתחלה חדשה.
פוינט גארד: ג'ייסון וויליאמס (26, 1.85 מ') - 'הראשון בבידור' בעיר של אלוויס פרסלי, אבל יציבות הוא לא יביא איתו. תשומת לב וכסף לקבוצה כנראה שכן. ברווין נייט (25, 1.78 מ') והרוקי ויל סלומון (23, 1.85 מ') יקבלו הזדמנות, כשוויליאמס יעשה יותר מדי שטויות.

מאמן

סידני לואו (41, עונה שנייה בגריזליס) הוא אחד מהשרידים הבודדים שנותרו מהגריזליס של ואנקובר. ספק אם דווקא הוא יהיה זה שיסלול את דרכם של צעירי הקבוצה אל העידן החדש.

שחקן מפתח

סטרומייל סוויפט - הנבחר מספר שתיים בדראפט 2000 איכזב מעט בעונת הרוקי שלו. מצד שני, הוא רק בן 22, אבל עכשיו, כשעבדול-ראחים כבר לא בגריזליס, הוא חייב לתת תפוקה מיידית משני צידי המגרש. עם שני רוקיז מנוסים לצידו (באטייה וגאסול), זה בהחלט יכול לקרות.

רוצים ברעתם

אוהדי הכדורסל שנשארו מאחור בוואנקובר, ויאלצו לעשות הסבה מתבקשת להוקי קרח.