שתף קטע נבחר

מהומה אנכרוניסטית

שרי הימין רחוקים מלהיות טיפשים ומנותקים כזקני החבובות. הם יודעים שהעולם עומד להכיר במדינה פלסטינית, ולכן הם רוצים לעורר אצלנו מהומת אלוהים

תמיכת שמעון פרס במדינה פלסטינית בנאומו בעצרת האו"ם עוררה את שרי הימין לתבוע את הדחתו כאילו שכחו עד כמה האיש הוא נכס בשבילם. פרס הצליח להפוך את עצמו לכוכב במערב, שם הוא נתפס כסמל למדינאות שוחרת שלום, ולכן תמיכתו במדיניות ממשלת שרון ובמהלכיה הצבאיים בשטחים מספקת את הלגיטימיות הבינלאומית שכה נחוצה לישראל. פרס הוא גם הראשון שמכיר בערכו ובמניות הנקשרות לשמו. לכן הוא גובה את ההחזרים המגיעים לו, לדעתו, בגלל תמיכתו במדיניות של שרון, ומערים מדי פעם על עמיתיו כדי לדחוף את סדר היום שלו ואת תדמיתו. שרון, איש פיקח, מכיר את ערכו ומחירו של פרס ונותן לו גיבוי מול מתקפות הימין.
אבל המהומה האחרונה היא אנכרוניסטית ומציגה את שרי הימין כזקני החבובות. יש משהו פאתטי בשאלה האם "לתת" או "לא לתת" מדינה לפלסטינים, כאילו הדבר תלוי בנו. מאז חתמו רבין וערפאת על הסכם השלום לעיני העולם כולו, התבססה מדינה פלסטינית בשטחים ואף הציבור הישראלי הסתגל לרעיון. למרות שלא קרמה עור וגידים בהליך רגיל בגלל אירועים אלימים ששיבשו את התהליך, כמו הפיגועים ורצח רבין, מדינה פלסטינית חיה ונושמת לצידנו. ההכרזה הרשמית הטקסית תלויה אך ורק בהחלטה של שלושה מיליון פלסטינים היושבים על טריטוריה שבה נטועים בתיהם – שמעולם לא סופחה לישראל. לכשתוכרז פלסטין הרשמית תוכל ממשלת ישראל שלא להכיר בה, וכך אולי מיקרונזיה, אבל מדינות העולם יכירו בה וכך גם מאות אלפים מאזרחי ישראל. מוטב לקרוא את המציאות במקום להתבזות לשווא ולהצטייר כשריד קולוניאליסטי.
צריך לזכור שהאחריות להקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית בשטחים היא שלנו: עיקשות הממשלות לשמור את כל השטחים שנכבשו ב-1967 גרמה לחוסיין בשעתו למשוך את ידיו מן האדמה שהפסיד במלחמה ולהותיר את תנועת השחרור הפלסטינית ואת ערפאת כמנהיגות היחידה מולנו. הסכמי אוסלו היו רק המשך צפוי, הן בגלל נחישות הפלסטינים והן בגלל שרוב הישראלים מאסו בכיבוש ודחו את הצדקותיו, ובמיוחד את ההתנחלויות. כיום בשני הצדדים יש שרוצים להרוויח את ההתנחלויות.
כיום בשני הצדדים יש שרוצים להרוויח מן העמימות הפורמלית. בצד הפלסטיני מדברים כמדינה וכ"פליטים" כאחד, ובצד הישראלי יש הרוצים להציג את הפלסטינים כמשוגעים שעלו על הגג והתחילו לירות בלי סיבה.
שרי הימין רחוקים מלהיות טיפשים ומנותקים כזקני החבובות. הם יודעים שהעולם עומד להכיר במדינה פלסטינית, מפני שהרמזים לכך פוזרו בנדיבות, ולכן הם רוצים לעורר אצלנו מהומת אלוהים כדי ששרון יציע "לתת" מדינה פלסטינית בגודל ובתנאים שיגרמו לסירוב ולהמשך הטרור מצד הפלסטינים. התוצאה צפויה : רוב הציבור ימשיך לזעום ולסלוד מן הפלסטינים בגלל הטרור, הפלסטינים ימשיכו להתייאש, והשטחים יישארו בשליטתנו.
המאבק המזוין ותביעות "השיבה" גרמו לשיתוקו של מחנה השלום הגדול ויש המפרשים את שתיקתו כהסכמה לאידיאולוגיה של הימין וליעדיו. זו טעות גדולה. מחנה זה לא איבד את תבונתו ואף לא את ההכרזה שהכיבוש וההתנחלויות הוליכו למצב הנוכחי. גם הזעם והביקורת, כולל הסירוב הנחוש לתביעות "השיבה", לא מחקו את ההבנה שהפלסטינים זכאים לעצמאות ולריבונות. לכן, גם אם פלסטין הרשמית לא תבטיח גן של ורדים, מחנה השלום יצביע בעד זכותה להתקיים.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים