המו"מ להפסקת אש עתיד להתחיל בזמן הקרוב

בישראל מרוצים באופן יחסי מנאומו של מזכיר המדינה האמריקני קולין פאוול על המזרח התיכון, ואילו ברשות הפלסטינית מאוכזבים. (על הנאום עצמו - בקישורים מימין).
שני הצדדים נערכים כעת לבואם של השליחים האמריקנים ברנס וזיני, שעתידים להתחיל ככל הנראה כבר בזמן הקרוב במו"מ נמרץ להפסקת אש בין הצדדים. גם פאוול עצמו עשוי להגיע לאיזור בקרוב.
ראש הממשלה, אריאל שרון, אמר כי את המו"מ להפסקת האש ינהל בעצמו בשיתוף עם פרס. עד עתה ניהלו את המו"מ להפסקת אש קציני צבא, מפני שישראל טענה שמעורבות מדינית תתפרש כניהול מו"מ מדיני.
שרון אמר בתגובה לנאום פאוול, כי הוא מברך על הדברים ועל הגישה הבונה שהוצגה בו. שרון שב ואמר ש"הפסקת הטרור האלימות וההסתה הם תנאי מוקדם לכל התקדמות מדינית". לדבריו: "מדינת ישראל שותפה לארה"ב במחוייבותה לדו"חות טנט ומיטשל, בהם נקבע באופן מדויק כיצד ניתן להתקדם לכיוון שכולנו מייחלים לו - לשקט ולשלום, שיאפשר לישראל גבולות בטוחים בהתאם להחלטה 242 כשירושלים היא בירתה הנצחית והבלתי מחולקת של ישראל לנצח נצחים".
גורמים מדיניים הביעו שביעות רצון מכך שפאוול התייחס בהרחבה לדרישותיו מהפלסטינים ולא התייחס ישירות להתנגדות ארה"ב לדרישת ישראל לשבעה ימי שקט לפני הכניסה ליישום דו"ח מיטשל.
שר החוץ, שמעון פרס, אמר כי נאומו של שר החוץ האמריקני חשוב מאוד: "הוא נאום חיובי מלא ברצון טוב, במיוחד הקטע בנאום המפגין את ידידותה ומחוייבותה של ארה"ב לביטחון ישראל". עם זאת ציין פרס, כי "עיקר העבודה עדיין לפנינו".

בימין פועלים לנטרול המו"מ

מועצת יש"ע אמרה בתגובה לנאומו של שר החוץ האמריקני, שקרא להקפאת ההתנחלויות, כי היא קוראת לראש הממשלה שרון לדחות באופן ברור את הדרישה האמריקנית ואת השימוש במושג "שטחים כבושים".
השר בני אילון ממולדת מנסה לגבש כעת חבורת שרי ימין ליצירת ציר שיחסום מהלכים מדיניים של ראש הממשלה ושר החוץ. כצעד ראשון תקיים החבורה פגישה בימים הקרובים עם ראש הממשלה, לפני יציאתו הקרובה לוושינגטון. השרים שייפגשו עם ראש הממשלה הם השר אילון, אביגדור ליברמן, אלי ישי, נתן שרנסקי, עוזי לנדאו, רובי ריבלין, צחי הנגבי ולימור לבנת.

הפלסטינים: פאוול הלך בין הטיפות

באופן פומבי, בכירים ברשות הפלסטינית הביעו שביעות רצון מנאומו של מזכיר המדינה האמריקני. אבל מקורות פלסטינים אומרים ל-ynet כי האווירה הכללית ברשות הפלסטינית היא של אכזבה, במיוחד מחוסר ההתייחסות המפורט לנושא ירושלים.
המקורות אומרים כי הנאום לא כלל מנגנון ברור ומפורט ליישום דו"ח מיטשל, ובמיוחד חלקיו המדיניים. בסביבתו של ערפאת אומרים כי הנאום לא חידש דבר, וכי אפילו "הנקודה של ההתנחלויות לא חודדה דיה על ידי פאוול, ובמיוחד לא ההשלכות השליליות של נושא ההתנחלויות על המתרחש בשטח". המקורות אומרים כי "פאוול השווה למעשה בין הקורבן – הפלסטינים, לבין מי שהורגים, מחסלים ומשחיתים את רכוש ותשתיות העם הפלסטיני".
המקורות הביעו אכזבה מכך שכאשר פאוול הזכיר את רצח השר זאבי, הוא לא הזכיר "רצח וחיסול של בכירים פלסטינים". לדבריהם: "פאוול הוכיח פעם נוספת כי ארה"ב אינה נחושה דיה ואינה החלטית מספיק. אין ספק שלאמריקנים ברור כי המדיניות הישראלית היא המכשול העיקרי בפני חידוש תהליך השלום, אבל פאוול בחר להלך בין הטיפות משיקולים אמריקניים פנימיים בלתי ברורים"