אחריותו של המפקד היא מוחלטת לטוב ולרע

עדותם של ח"כ שלמה בן-עמי וראש הממשלה לשעבר ברק בוועדת אור חידדו מחדש את השאלות סביב מערכת יחסי הגומלין בין הדרג המדיני-פוליטי, לבין דרגי הביצוע בשטח.
עדותו מלפני מספר שבועות של מפכ"ל המשטרה באותם ימים, יהודה וילק, בה הוא מנסה להעביר את האחריות לשר שמעליו, נראית על פניה שלא במקומה. לדרג הפוליטי אכן יש אחריות כוללת לנעשה בתחום אחריותו, אבל אחריות כוללת זו איננה משחררת את דרג הביצוע מהאחריות הישירה לאותם האירועים, נהפוך הוא. כאשר עצם ומהות אירוע הוא הפעלה אופרטיבית של המשטרה על מנת לפתור בעיה מבצעית, האחריות מתמקדת בדרג השטח ולענייננו מפקד המחוז והמערכת שתחת פיקודו, וכמובן גם ממפכ"ל המשטרה על המטה שלו ומערכת הפיקוד הכפופה לו.
הוויכוח מזכיר את מקרה התבצרות אנשי עוזי משולם ביהוד אשר טיפלתי בה מיד עם כניסתי לתפקידי באפריל 94'. מקרה זה חידד לי את האחריות האישית שלי כמפקד המשטרה, ומשימתי היתה לטפל ולהביא את המקרה הקשה לסיום. ציפיות ראש הממשלה דאז, יצחק רבין ז"ל ושר המשטרה דאז משה שחל, היו כי מפכ"ל המשטרה על כוחותיו יפגינו מנהיגות ויובילו מהלך מבצעי שיביא לסיום האירוע, על אף הסיכון הרב הטמון בכך, ואף במקרה של כישלון.
אחריותו של המפקד היא מוחלטת לטוב ולרע. הפוליטיקאי אינו רוצה ואינו צריך להיות שותף לאחריות זו. לשם כך מינו מפכ"ל בעל יכולת וניסיון, אשר בשימוש נכון בכלים שעומדים לרשותו צריך לטפל בבעיות ואף להצליח. אם נכשל, יש לבדוק מדוע, אך הכל בתחום אחריותו. הסטת האחריות לעבר הדרג הפוליטי זה ניסיון כושל אשר מקהה את טבע האחריות של דרגי הביצוע בשטח לאירועים. המסר לפיקוד המשטרה ולדרגים הנמוכים הנו פסול ויש להוקיע אותו.
כמפכ"ל בעבר, וללא ספק זו גם דעת המפכ"ל של היום ואלו שיבואו אחריו, דעתי היא שלא רצוי כי הדרג הפוליטי יתערב ויכתיב את הדרך, השיטה וההפעלה האופרטיבית. בהקשר זה זכורה לי לרעה למשל התערבותו הבוטה של השר לשעבר, קהלני, עם כניסתו לתפקידו בכל הקשור לטיפול המשטרה בהפגנות החרדים ברחוב בר אילן בירושלים.
היערכות המשטרה לאירועי אוקטובר 2000 והצעדים שנעשו או שלא נעשו הנם באחריותה הישירה של המשטרה, על דרגי המטה הפיקוד ובראשו המפכ"ל. שר אינו מפקח על כל מה שנעשה במערכת שתחת אחריותו, בשביל זה קיים מפכ"ל ומטה פיקוד אשר ביום יום צריכים לנתח ולהעריך את המגמות המתפתחות בתחום אחריותם ולהכין להן תשובות הולמות.
לא כל הכנה ובניה של הכוח ושיטות פעולתו כרוכה בתקציבים ולפיכך בהחלטות ממשלה, למשטרה ולעומד בראשה גמישות רבה ומשחק רחב באפשרויות. בהחלט יש מקום לשאול האם בכוח והכלים שעמדו לרשות המשטרה נעשו ההכנות הנדרשות וההערכות הנכונות להתמודדות עם התפרעויות שכאלו.
ובעניין ההיערכות, התופעה שנצפתה במהומות אינה חדשה וכבר ציינתי בעבר כי תרחיש שכזה היווה גולת כותרת בכל הערכת מצב. תרחיש קיצוני המתאר התפרעויות קשות ובהיקף רחב היה מונח שנים בתיקי המודיעין והערכות המצב. הטענה שלא היה מידע ולא התכוננו למצב מצריכה בדיקה. בכל מקרה הנושא רובו ככולו הנו בתחום המנדט שניתן למשטרה לשמור על החוק והסדר.

אסף חפץ, מפכ"ל המשטרה בשנים 1994-1998