אין אלוהים בעמנואל

את ירון איבדנו בעמנואל עוד לפני הפיגוע. הוא היה חובש פלוגתי מצטיין. נסע להודו. חזר וחזר בתשובה. הלך לגור בעמנואל. אחר כך בא לתעסוקה מבצעית עם הפלוגה בטול כרם ואמר שהרב לא מרשה לו להמשיך לשרת במילואים. מאז הוא התאדה. עכשיו אני תוהה האם ביום הזיכרון הקרוב יעמדו דום בעמנואל.
האם בשעת הצפירה לזכר חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, יהין מישהו בעמנואל לא לעמוד? העיר החרדית ששכלה עשרה מבניה בפיגוע אכזרי תעמיד את הציבור החרדי במבחן מוסרי.
בתזמון מקרי, או אולי אלוהי, דחה בג"צ השבוע את החלטתו הסופית בעניין גיוס בחורי הישיבות לצה"ל. גויסו או לא גויסו, יושבי האוטובוס לעמנואל נפגעו.
מבחינה מבצעית אפשר אולי לשאול בדיעבד האם מספר נושאי נשק מבין נוסעי האוטובוס היו מצליחים להגן על יושביו לאחר פיצוץ המטען, כאשר החל הירי. אולי אם היו 3-4 חיילים מאומנים קופצים ומסתערים על חוליית המחבלים ולא ממתינים לכוחות הסיוע - אולי הם היו מצליחים למנוע מהמחבלים את האפשרות לירות ולהרוג עוד 6 אזרחים (ארבעה נהרגו באוטובוס) ולפצוע רבים אחרים.
שאלות קשות לאחר שבוע קשה. אבל השאלות המוסריות קשות יותר. הפיגוע הזה זעזע את הציבור בארץ בלי שום קשר לזהות נפגעיו. מתנחלים, ילדים, דתיים, חרדים. כולם ישראלים, כולם בני אדם, כולם נפגעי טרור חסר אבחנה.
אבל האם אין בין יושבי האוטובוס מישהו שאינו חש כך כלפי נפגעים אחרים? האם בין יושבי האוטובוס והציבור שממנו בא ונסע וחזר, אין כאלה שמשבחים במשך שנים את חשיבות לימוד התורה עלפני השירות הצבאי? את ערכם של בני הישיבות הנהרגים באוהלה של תורה לעומת הבנים האחרים, שנהרגים באמת?
ועדת טל קבעה לכאורה הלכה מוסכמת בעניין גיוס בני הישיבות. שנת הכרעה בגיל 23 לכל אברך שיחליט בסופה אם להתגייס או לחזור ללימודים. לבני ה-18 החילונים אין את הפריבילגיה הזאת. ירצו או לא ירצו, הם יצטרכו להתגייס על פי חוק ולהגן על חיי חבריהם בעמנואל.
עכשיו, כששאלת הגיוס אינה רלבנטית בעמנואל, והטרור פוגע גם בלומדי התורה, אפשר לבוא אל מנהיגי הציבור שלהם ולדרוש שותפות אמיתית בהגנה על אזרחי ישראל, על ילדיה, יישוביה, צירי הדרכים והאוטובוסים. להגיד להם ביושר: דמכם אינו סמוק מדמנו, בואו איתנו אל הקרב כמו שאנחנו באים אל הלוויות של הרוגיכם. עמדו דום ביום הזיכרון וכבדו את מתינו, כי שורת הגופות הזו היא גם שלכם. ואין יותר, אין ולא יהיה, פטור מהגנה על החיים תמורת הגנה על לימוד ההלכה.
אם השבוע הזה ייחרט בליבם של החרדים, בג"ץ בחורי הישיבות יהיה מיותר. כי אין אלוהים בעמנואל כמו שלא היה אלוהים במסעדת סברו ולא בדולפינריום.
במשך יומיים חיפשתי בחרדה את תמונתו של ירון בין הנפגעים. הוא לא נהרג. אבל הוא עוד שם. האם הוא דיבר שוב עם הרב שלו?

סא"ל (מיל.) איתי לנדסברג, מיוזמי פורום מג"דים, מח"טים וטייסים