איחוד הרמוני או שנאת-זרים?

לבריטניה, שבדיה ודנמרק יש סיבות לא רעות ליחס המסתייג שלהן מהאירו - בעיקר מכיוון שהמטבע עדיין לא ממש הוכיח את עצמו. כשהושק האירו בצורתו הווירטואלית לפני שלוש שנים, הוא נסחר ב-17.1 דולר, ומאז רק הידרדר, בכ-30% לעומת השקל. באחרונה הוא לא מצליח לנסוק אפילו מעל ל-90 סנט לאירו. אחת הסיבות לכך היא שאף אחד - כולל המשקיעים - עדיין לא סומך עליו לגמרי. התקווה של רבים היא שברגע שהאנשים יתחילו למשוך שטרות כאלה מהכספומט - קרנו תעלה.
למעשה, הסוגייה הזו היא דו-כיוונית: אם שלוש המדינות החזקות הללו - בריטניה, שבדיה ודנמרק - יחליטו להצטרף לאיחוד המוניטרי, האירו יתחזק מאוד. אם הן ימשיכו להתבונן עליו בניכור, ספק אם מצבו ישתפר במיוחד. אם מצבו לא ישתפר - הן לא ייכנסו. המצב צפוי אפילו להחמיר, אם מדינות מזרח-אירופה, כמו פולין והונגריה, ייכנסו לאיחוד האירופי - ולאחר מכן לאירו - לפני שלוש המדינות החזקות. המדינות הפוסט-קומוניסטיות מעוניינות מאוד להיות חלק ממהפכת האירו, אולם את מבחני הכניסה של המועדון רובן לא יוכלו לעבור עד 2006. מדינות המערב מודאגות בעיקר מיציבותן של מדינות המזרח, והן מזכירות את העובדה שלמדינות אלו ניסיון של עשור אחד בלבד בהנהגת קפיטליזם, וגם הממשל שם אינו יציב במיוחד.

חשש ממתחים

בכל אופן, כבר באוקטובר הזהיר הבנק הגרמני מפני מתן הקלות במבחני הכניסה ליורו. החשש באיחוד הוא, שגם אם אותן מדינות יעברו את המבחנים "על הנייר", הפערים במציאות הכלכלית עדיין יהיו גדולים מדי - ועלולים להיווצר מתחים פוליטיים שיערערו את האיחוד. "ובכלל", אומרים בבנק המרכזי של האירו, "אנחנו רוצים שמדינות המזרח ייכנסו לאיחוד בתור שוות ולא בתור מקרי סעד". הפרשן פנחס לנדאו אומר כי מאחורי החשש שבצירוף מדינות מזרח-אירופה לאיחוד האירופי ולמדינות האירו לא עומד שום הגיון כלכלי, אלא רק מניעים פוליטיים. לדעתו, מאחורי המטרה הכלכלית המוצהרת עומדת גם מטרה סמוייה להקים מבצר אירופי, שאינו כלכלי בלבד. "מדובר במבצר כלכלי ותרבותי מול ארה"ב, ובמבצר תרבותי וצבאי מול האיסלאם", אומר לנדאו. לדעתו, המטרה הסמויה של האיחוד היא להבחין בין זרים רצויים לבלתי-רצויים, ולהרחיק את האחרונים. ההנחה היא שאם האיחוד יהיה רחב, עמוק ומבוסס מספיק, תושג המטרה - שכן מי שיגיע מאפריקה לצרפת, לדוגמא, ירגיש זר ולא שייך אל מול האחדות האירופית.
"לפיכך", אומר לנדאו, "האירועים שהתרחשו מאז הפיגועים בארה"ב ב-11 בספטמבר תורמים מאוד לאיחוד האירופי: הפחד מפני הזר הלא-רצוי מחזק עוד יותר את הצורך באיחוד כוחות". אירוני לחשוב שדווקא האיחוד האירופי, שמטרתו המוצהרת היא לקרב בין עמים זרים - מעוניין ליצור הזרה וניכור עם גורמים אחרים, חדשים. צרפת מוכנה להתאחד אפילו עם גרמניה שכנתה-יריבתה משכבר הימים - כדי שתוכל לשים חוצץ בפני עמים, שהם מבחינתה פחות רצויים כרגע מכל עם אירופי. המטרה היא ליצור שיתוף-פעולה פנים-אירופי, עם גורמים שהם קצת פחות זרים, כדי להשאיר רחוק מהבית את הגורמים הזרים יותר.