הקוד של הפה והטלפיים: חשיפה

הקוד של "פה" הוא מערכת כללים קשוחה שהפה והטלפיים התחייבו בראשית דרכם למלא באדיקות לכל אורך חיי ההרכב. הסיבה ליצירה והשמירה על כללי הקוד פשוטה: הישרדות. בגלל שהפה והטלפיים, כהרכב, התחייבו להוציא אלבום בכל שש שנים עד שחבריה יגיעו לגיל 80, ברור להם שכדי לקיים את ההתחייבות דרושה משמעת. כדי לקיים את המשמעת, דרושים כללים ברורים. זה כל הסיפור.
יחד עם זאת, הקוד של הפה הוא גוף חי ודינמי. כללים רבים הולכים איתנו מהרגע הראשון, אך יש כאלה שנמצאים בתהליכי התהוות, או שאנחנו מגלים עם הזמן. לפניכם מבחר של עשרה כללים בולטים בקוד של הפה.

1. "אלבום כל שש שנים"

כלל הברזל החזק מכולם. חובתנו לעמוד בו גדולה יותר מכל אספקט אחר בהוויה של הפה והטלפיים. אם אנחנו נכשלים בו, אין לנו כבוד או אמינות או סיבה טובה להיות קיימים בכלל.

2. "עטיפה אחת - הרבה צבעים"

לכל אלבומי הפה עטיפה זהה, כולל התמונה המרכזית של הפה (על שער העטיפה) והתמונה המשנית של הפה (בתוך החוברת). כדי שאפשר יהיה להבחין בין האלבומים, הוכנסה שיטת הצבעים. כל אלבום מקבל את צבעו הייחודי, שמוחלט בפגישה מיוחדת. המתודולוגיה לפיה נבחר צבע לכל אלבום לא תיחשף לעולם (הצבעים של שלושת האלבומים הקיימים עד היום הם צהוב, ורוד, כסוף).

3. "גרסת הכיסוי הפטריוטית"

השיר האחרון בכל אלבום של הפה הוא גרסה מאולתרת של שיר ישראלי פטריוטי. ההחלטה איזה שיר לכסות נלקחת מוקדם בתהליך ההכנה של האלבום. זה מאפשר לחברי הפה שלוש עד ארבע שנים של הקשבה לשיר המקורי וגילוי הפוטנציאל החבוי שלו – עדיין ללא ביצוע מוזיקלי של הרעיונות. הבילד-אפ של האנרגיה הקריאטיבית הזו מגיע לפורקן בסופו של דבר באולפן, כשהשיר מוקלט לייב ובטייק אחד ללא חזרות (השירים שכוסו עד היום הם "גבעת התחמושת", "הנה בא השלום", "מוכרחים להמשיך לנגן").

4. "ההזמנה הפתוחה"

בכל אלבום אנחנו שולחים הזמנה פתוחה לחברים או לאמנים שאנחנו מעריכים, שייטלו חלק באחד או שניים מהקטעים באלבום. אנו עושים זאת כדי לא לאבד קשר עם העולם החיצוני (ב"בין הים והביצות" התארחה פלוגה ח' בשיר "דוד אשכנזי", שנכתב על ידי שניים מחבריה. ב"הפה והטלפיים בחלל" הוזמן אחד הטקסטים מדיוויד קרוסני ובוצעה גרסת כיסוי ל"שיר סיום" של ההרכב הנערץ הדה בושס. ב"ירושלים" הוזמן טקסט מאתגר קרת ותורגם טקסט אחר של אלכסנדר פושקין ז"ל).

5. "השיר בעל המשמעות הסופנית"

לשיר הלפני אחרון בכל אלבום צריכה להיות תמה סופנית שבאה לידי ביטוי במלודיה, במילים, בכותרת או בכולם. סיום תמיד היה אלמנט חשוב בגוף העבודה של הפה והטלפיים, והכלל הזה חוגג את הנטייה הטבעית הזו (השירים הסופניים עד היום הם "שיר פרידה", "שיר סיום", "שיר סגירה").

6. "כותרת של שם מקום"

בגלל הפער הרב בין האלבומים, כל הוצאה מוצאת את הפה והטלפיים במקום שונה, בין אם גיאוגרפי, מנטלי או אחר, וחשוב לנו לציין זאת בכותרת האלבום. הראשון היה "בין הים והביצות", ואפשר היה להבין משיר הנושא, שהופיע באלבום השני (ראה סעיף 10) שמדובר בשטחים. האלבום השני מצא אותנו בחלל, והשלישי מחזיר אותנו למציאות של ירושלים, עיר שהשפיעה עלינו רבות.

7. "רוח ההקלטה"

הרעיון הבסיסי הוא שמירה על רמת טריות, פשטות ואינטואיטיביות מקסימליים בערוצים המוקלטים. שני האלבומים הראשונים הוקלטו ביממה על טייפ ארבע ערוצים, מכשיר ההקלטות הביתיות של ימים עברו. "ירושלים" הוקלט לתוך מחשב בסדרת סשנים קצרים. הפה והטלפיים לא עושים חזרות לקראת ההקלטות, ותהליך הקדם-הפקה מורכב מסדרה של מפגשים הפזורים במרווחים נדיבים על שש השנים (ראה סעיף 1) בבתי החברים ברחבי העולם, במהלכם נכתבים השירים ומוקלטות סקיצות גסות. לאחר מכן לא נוגעים בשירים עד ההקלטות עצמן.

8. "חברת התקליטים פושטת את הרגל"

אולי הסעיף המסתורי והאפל ביותר בקוד, שנמצא מחוץ לשליטתנו או הבנתנו. ההיסטוריה מראה שכל חברת תקליטים שמוציאה לנו אלבום פושטת רגל תוך פחות משנתיים (האוזן השלישית, קסבה רקורדס). ייתכן שהכלל הזה מראה שרק מי שמוכן (גם אם לא ביודעין) להקריב את עצמו ראוי להוציא לנו אלבום. על פי הנחה זו, לבנטיני היא אכן חברה אמיצה במיוחד, שכן היא מוציאה לא רק אלבום חדש, אלא גם הוצאה מחודשת של שני האלבומים הקטלניים הקודמים. את ההשלכות קשה לנחש.

9. "גרף המכירות"

האלבום הראשון יצא בקלטת והודפס ב-300 עותקים, שכולם נמכרו מזמן. האלבום השני הודפס באלף עותקים, ולמרות שסבל מהתמוטטות חברת התקליטים (ראה סעיף 8), מכר בסופו של דבר 900. בהתאמה, אמור האלבום החדש למכור 1500 עותקים (אם גרף המכירות מציין תוספת של 600 עותקים בכל פעם) או 2,700 (אם המכירות משלשות את עצמן בכל אלבום שיוצא).

10. "שיר הנושא של האלבום הקודם"

בכל אלבום מופיע שיר שנושא את הכותרת (ראה סעיף 6) של האלבום הקודם. סעיף זה, כמו סעיפים נוספים בקוד (3,4,5) ממלאים מראש בתוכן פוטנציאלי חלקים נרחבים מכל אלבום עתידי, עוד לפני שמתחילה ספירת שש השנים הבאות.