שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    צדק מזויף

    מיעוט קטן וקולני בתקשורת שם לעצמו למטרה לנגח את הארגון היחידי בישראל שמנוהל כמו שצריך - מכבי תל אביב בכדורסל. ובמלחמה הזאת, כל האמצעים כשרים, כולל שימוש מסולף במושגים כמו צדק או שוויון. שגיא אלבז משיב אש צהובה

    תחת איצטלה אנטי קפיטלסטית ממשיך מיעוט קטן וקולני לחרות על דגלו מטרה אחת ברורה: פגיעה אנושה במוסד הספורט היחיד בארץ שמגלם בתוכו את כל מה שאינו ישראלי - אלופת ישראל בכדורסל, מכבי תל אביב. מתחילת שנות התשעים אנחנו שומעים יותר ויותר את המנטרה הקבועה: מכבי תל אביב הרסה את הכדורסל בארץ. מאשימים אותה בהרס התחרותיות על ידי קניית השחקנים הטובים ביותר, בעריצות (שאותה כמובן מוביל "הרודן הרשע", שמעון מזרחי), מדמים אותה לתמנון כלכלי מפלצתי, וטווים סיפורים על כוחה לשלוט על שוק השחקנים.

    אנשי "הצדק"

    עיתונאים מסויימים כותבים בגנות המפלצת הצהובה, ולא במקרה. האוריינטציה שלהם היא מראש אנטי מכביסטית, לכן קשה לקבל מהם טיעונים שרוממות הצדק והשיוויון ניכרים בהם. רובם אוהדים את המחנה האחר ומגיחים מאותה בראנז'ה תקשורתית-ספורטיבית. הם מעלים נימוקים פסאודו-סוציאלhים כדי להסביר לכולנו מיהו הטוב ומיהו הרע. האנשים הללו, שמעולם לא התבטאו בנושאים הנוגעים לצדק חברתי ושיוויון, מגייסים לפתע כל מיני נימוקים מרקסיסטיים מגוכחים במטרה להיראות צודקים וכביכול אובייקטיבים.

    הדראפט כמשל

    בשם רוממות השיוויון מועלה רעיון הדראפט, שלא קיים בשום מקום בעולם מלבד בארצות הברית. צחוק הגורל שדווקא במדינה הקפיטליסטית הגדולה בעולם קיימת שיטה שיוצרת תחרותיות מלאכותית ומונעת חוק ליברלי מהותי: חופש העיסוק. נכון, בזכות הדראפט ב-NBA קבוצות שבעבר היו נמושות הן היום מאריות הליגה. אבל, ההישגיות הזו היא בדרך כלל תוצאה של פעולה מלאכותית (בחירות דראפט גבוהות), ולאו דווקא נוגעת לניהול מבריק במיוחד או לטיפוח שחקנים צעירים.

    אנאלוגיה לכדורגל

    גם אני לא סבור שהכדורסל בארץ תחרותי ומעניין. אבל בשונה ממספר עיתונאים, אני לא חושב שצריך לגלגל את האשמה לפתחה של מכבי תל אביב. מקצוענות וניהול נכון הם מושגים שלא קיימים בלקסיקון של מרבית הקבוצות בארץ. מכבי היא בהחלט דוגמא יוצאת דופן, וככזו היא מושא לקנאה של רבים וטובים. מרבים להשתמש בנימוקים נורמטיביים כדי להסביר את הרעה החולה הקרויה מכבי תל אביב' אבל אותו דמון כבר שלושים שנה מוביל את הספורט הקבוצתי הישראלי לגדולים שבהישגיו.
    בכדורגל הישראלי הפרובינציאלי מוכתרת אלופה חדשה מדי שנה. אז מה? מדובר בענף ספורט חולה. כמות המשאבים האדירה שמושקעת בו לא מובילה אותנו לשום מקום, והליגה המקומית היא שיעמומון אחד גדול. מה מצפים אנשי הרפורמה, להוריד את מכבי תל אביב לרמה של קריית אתא/מוצקין? כך נוכל לחגוג בכל שנה אלופה חדשה, אבל נמשיך לפהק בגלל הרמה, ונמשיך לקבל בראש באירופה (כמו בכדורגל).

    מוסר כפול

    כל עוד הנהלת מכבי לא עברה על החוק הפלילי, אף אחד לא ישכנע אותי כי דרך פעילותה היא הגורם להרס הכדורסל בישראל. הנורמות במגזר הציבורי מזמן לא דומות למה שהיה כאן לפני חמישים שנה. מכבי תל אביב, למי ששכח, אינה משרד ממשלתי או מלכ"ר. מדובר בעסק כלכלי מצליח, שאמור לספק לתומכיו (או אוהדיו) בידור ברמה הגבוהה ביותר. בתור שכזה אי אפשר לכבול את ידיו. חשוב אמנם לקבוע תקרת שכר מינימלית, אבל בטח לא תקרת שכר אופטימלית. במקרה שבו יוחלט להגביל את תקציבה של מכבי (העומד כיום על כ-12 מיליון דולר), היא לא תוכל להתחרות ברמות הגבוהות באירופה, ומקסימום ניתן יהיה לשמוח משלושה נצחונות מקריים שלה, משהו כמו הפועל תל אביב בכדורגל.

    עריצות שלא קיימת

    הכדורסל הישראלי כבר שנים הוא חלק מאירופה, וככזה צריך להתאימו לחוקי המשחק האירופיים. גם ביבשת המאוחדת הכסף והניהול הם תנאים מכריעים להישגיות. בישראל היו בעבר קבוצות עם תקציבי ענק ומשקיעים גדולים, כמו הפועל חולון (של נחום מנבר), אליצור נתניה (ניל גילמן), הפועל חיפה (יעקב שלזינגר) וכעת הפועל תל אביב (ולדימיר גוסינסקי). מה מנע מהם לנשל את מכבי מכתרה?
    המלעיזים יעברו מיד לטיעון אחר - לא כלכלי (מסתבר שהיו משקיעים), אלא פוליטי. את חיצי הביקורת העיקריים בנושא זה סופג יו"ר מכבי תל אביב, שמעון מזרחי. נכון, האיש אינו מחייך ולא ניחן בחוש הומור מדהים. אבל אותו מזרחי הוא אדמינסרטור גאון. טוענים נגדו שהוא שולט באיגוד הכדורסל, ובכוחו לכפות כל החלטה שמתקבלת. משום מה, שוכחים תמיד לציין שחוק בריסקר התקבל בעל כורחו, ושאת פסיקת הבורר בנוגע לשיתוף שלושה הזרים הוא לא יכול היה לשנות. מסתבר שמר מזרחי אינו כל יכול, והוא נאלץ לפעול בתוך איגוד שנהנה מרוב של כ-51 אחוז השייך לאנשי הפועל.

    לא מקוריים

    גם הניסיון של מכבי לקלוט את מירב השחקנים הישראלים האיכותיים הוא לגיטימי. מזרחי ושות' לא המציאו את עקרון הפעולה הזה, הוא פשוט קיים בכל ענפי הספורט המקצועניים באירופה. גם הפועל ירושלים העדיפה לצרף את שני הזרים של הגליל, למונט ג'ונס ודימיטריוס אלכסנדר. מישהו פצה פה? שוב העשירים דפקו את העניים. אז מה עושים? מה בכל זאת הפיתרון?

    מבט להיסטוריה, השלכות לעתיד

    התשובה פחות מורכבת ממה שניתן לחשוב. באופן מפתיע, היא לא אמורה לפגוע במכבי תל אביב. ראינו על סמך דוגמאות העבר, שישנם אנשי עסקים שמוכנים להשקיע ממון רב בקבוצות. אף אחד לא יוכל למנוע מהם לרכוש את השחקנים הטובים ביותר. מתן נאור, יניב גרין ומאיר טפירו הם לא שחקנים של מכבי תל אביב. בתוספת שלושה זרים איכותיים אפשר לבנות קבוצה חזקה במיוחד, שתאיים אפילו על ההגמוניה הצהובה.
    לאנשים יש זיכרון קצר, אבל הפועל רמת גן והפועל תל אביב היו לפרקים (בשנות השמונים) קבוצות טובות יותר ממכבי. למרות זאת, התוצאות היו זהות; בסיומה של עוד עונה האלופה הייתה מכבי תל אביב. הכיצד? מסתבר שכסף לבדו אינו מספיק. מי שרוצה לדעת את התשובה האמיתית, יוכל לקבלה אצל מר מזרחי. הוא כבר ייתן הסבר משכנע איך מנהלים קבוצה כעסק מקצועני ולא כתחביב או כמנוף לצורך קידום אינטרסים אחרים.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום ערוץ 1
    הישגים חסרי תקדים. מכבי תל אביב
    צילום ערוץ 1
    צילום יוסי רוט
    גאון בניהול. שמעון מזרחי
    צילום יוסי רוט
    מומלצים